חג ההודינוכה

פעם בכמה זמן מתרחש אירוע נדיר, כמו ליקוי ירח או ליקוי חמה, או מטר מטאורים. השנה מתרחש אירוע כזה, ולמרות שגם הוא תלוי בשמש ובירח הוא תלוי במובן מסוים גם בבני האדם, או יותר נכון, ביהודים שקבעו את לוח השנה לפי הירח ובנוצרים שקבעו את לוח השנה לפי השמש. השנה, בפעם האחרונה ל-70,000 שנים הקרובות, חג החנוכה וחג ההודיה האמריקאי חופפים בתאריכים.

חג ההודיה הוא חג לאומי ולא חג דתי, ולכן בני כל הדתות באמריקה נוהגים לחגוג אותו. נהוג לחגוג אותו ביום חמישי האחרון של נובמבר (בניגוד לקנדה שחוגגים ביום שני השני של אוקטובר) – שזה בדיוק בנר השני של חנוכה.

לפי ויקיפדיה: "מקור המנהג לערוך סעודת חג החל כבר בשנה הראשונה של ההתיישבות החדשה בארצות הברית. המתיישבים הראשונים נתקלו בקשיי התאקלמות רבים, הם לא הצליחו לגדל חיטה ומצבם הכלכלי והבריאותי התדרדר מאוד. רק לאחר שקיבלו עזרה מהאינדיאנים, החלה התאוששות. כדי להודות על היבול הוחלט לערוך סעודה חגיגית. הסעודה שהתקיימה ב-8 בספטמבר כללה את יבולי השנה האופייניים למושבות הראשונות (תירס, דלעת, בטטות ותפוחי אדמה), עם הזמן התפשט מנהג זה לשאר המושבות, עד שב-1863 החליט הנשיא לינקולן להפוך את הסעודה לחג לאומי […] המאכלים האופייניים לחג מבוססים על רכיבי מזון שהתגלו לאדם הלבן עם גילוי אמריקה ולא היו ידועים בעולם הישן, כגון חמוציות, תירס, פקעות מאכל, וכן יבולי סתיו ויבולים כתומים המזכירים את צבעי הסתיו, כגון דלעת, גזר, אפרסקים וכיוצא באלה. זאת אף על פי שהמאכלים הללו (בהם תרנגול ההודו) לא נאכלו בסעודה הראשונה".

עבור היהודים האמריקאים מדובר כמובן באירוע גדול מאוד. הם קוראים לזה "Thanksgivinukkah" ותעשייה שלמה כבר חוגגת על הנושא, עם חולצות ושאר מרצ'נדייז בנושא, ובל נשכח תפריטים מיוחדים לחג, המשלבים בין מאכלי חנוכה למאכלי חג ההודיה.

כאות הזדהות עם אחינו שבגולה (למרות, ואולי בגלל שירים כאלה), החליטו קבוצה של בלוגרים, ביוזמתה של לילות שימורים, לערוך מעין סעודה משלנו – בה בלוגרים יכינו מגוון מנות ומאכלים שמשלבים את מאכלי שני החגים. פחות או יותר ידעתי מה האמריקאים אוכלים בחג ההודיה (תרנגול הודו ממולא, פירה ורוטב חמוציות, פאיים מכל מיני סוגים (בעיקר פאי דלעת ופאי פקאן, אך לא רק), ירקות ירוקים וכו'), אבל הופתעתי לגלות שעבור יהדות ארה"ב חנוכה פחות או יותר מסתכמת בלביבות (או לטקס, כפי שהם קוראים לזה). בשיחה עם מייק שעלה לא מזמן מארה"ב, הוא היה מופתע למשל מהקשר העמוק שיש לנו בין חנוכה לסופגניות – מנהג שככל הנראה לא קיים שם בכלל. הוא עוד יותר הופתע כשאמרתי לו שאצלנו ממש אין מנהג לתת מתנה בכל יום משמונת ימי החג, ושזה כנראה נובע מצורך לפיצוי יתר של היהודים לנוכח כל החגיגות סביב חג המולד, שלרוב חופפות עם חנוכה.

מהון מהון, ישבתי וחשבתי איך אוכל אני לשלב בין מאכלי שני החגים – מאש-אפ, מה שנקרא. היו לי כמה רעיונות, אך כיוון שחשבתי שעדיף להשאיר את הקינוחים לבלוגים שמוקדשים רק לנושא, החלטתי להכין דווקא מנה ראשונה. בעיקרון, אפשר לקחת כל מאכל חג-הודייתי ופשוט לטגן אותו בשמן כדי להפוך אותו לחנוכתי, לא? אז זה בערך מה שעשיתי. הכנתי מילוי כמו שהם מכינים לתרנגול ההודו, וכללתי בתוכו כמה מרכיבים מאוד אופייניים לחג, כגון דלעת, ערמונים, חמוציות וכרפס (האמריקאים האלה ממש אוהבים כרפס!), רק שבמקום למלא הודו מילאתי עלים של סיגר, שאותם כמובן טיגנתי. בנוסף, הכנתי רוטב חמוציות ביתי (השקעתי – לא קניתי אחד מקופסת שימורים, למרות שראיתי כאלו גם בארץ) כדי להגיש יחד עם הסיגרים. התקבלה מנה גם יפה, גם טעימה ובונוס – גם טבעונית לחלוטין.

אם אתם רוצים לדעת איזה עוד מתכונים משתתפים בפרויקט, הנה רשימה אלפבתית (שעוד תעודכן, כי לא כולם מעלים את הפוסט שלהם באותה השעה):

אז, מוכנים להתחיל?

נתחיל בהכנת הרוטב חמוציות – בסיר שמים 300 ג' (חבילה אחת) של חמוציות קפואות יחד עם 2 כוסות מיץ חמוציות (או כוס מיץ' וכוס מים), 3/4 כוס דחוסה של סוכר חום + 2 כפות סוכר לבן וגרידת תפוז. אם רוצים לתבל קצת את העניינים, אפשר להוסיף מקל קינמון וכוכב אחד של אניס.
מבשלים את הרוטב על אש נמוכה עד שמתחיל להסמיך (בערך 20 דקות).

את הרוטב טוחנים כשהוא עוד חם, כי ככה הוא נוזלי יותר וקל יותר לטחון אותו. אם הוא מרגיש סמיך מדי, מוסיפים מים.

מעבירים לקערת הגשה.

#####

נעבור להכנת המילוי – קוצצים בצל אחד גדול לקוביות קטנות. שמים במחבת רחבה ועמוקה יחד עם שמן זית ומטגנים עד שמתחיל להזהיב.

חותכים את הדלעות לקוביות קטנות. הכמות הדרושה היא כ-3 כוסות, שזה בערך 1 דלעת ספגטי/דלורית, או 4 דלעות ערמונים או 2 בטטות גדולות (לדעתי זה יעבוד אפילו יותר טוב עם בטטה, כי יש לה יותר מתיקות). אפשר ואף מומלץ לערבב את הסוגים השונים.

מוסיפים את הדלעת למחבת ומערבבים. מוסיפים את התבלינים – מלח, פלפל שחור, 1 כף טימין, ו-1 כף של סוכר חום ומערבבים.
מעבירים ללהבה קטנה ונמוכה ומבשלים עם מכסה סגור כ-40 דקות, עד שהדלעת רכה (דוקרים עם מזלג). מסירים מהאש.

בינתיים קוצצים 3-2 גבעולים של כרפס, כולל העלים (אם לא אוהבים כ"כ את הטעם אז תקטינו את הכמות, כי הכרפס נוטה להיות דומיננטי), ו-100 ג' ערמונים מבושלים (חבילה אחת של ערמונים בוואקום).
אם רוצים, אפשר לקצוץ גם פטרוזיליה.

בנוסף, לוקחים לחם ישן (אני השתמשתי בג'בטה), מסירים את הקשה, וחותכים את כל הבפנוכו לקוביות. צריך בערך 2 כוסות של קוביות לחם.

מוסיפים את הכרפס והערמונים לתערובת ומערבבים.

מוסיפים את הלחם ו-1/2 כוס חמוציות יבשות ומערבבים.

עכשיו זה הטריק – כדי שהלחם יספוג את כל הטעמים, לאחר הערבוב אני סוגרת את המחבת ומניחה בצד להתקרר. כל האדים הכלואים מרככים את הלחם ועוזרים לו לספוג את כל הטעמים.

עוברים לשלב ההרכבה – ראשית, הכינו קערה של "דבק" – בקערה קטנה ערבבו קמח עם מעט מים, עד קבלת מרקם סמיך ודביק.
מניחים עלה סיגר על משטח העבודה. מניחים במרכזו כמות נדיבה של מילוי, ומהדקים את המילוי. לאחר מכן סוגרים את הצדדים, ואז מתחילים לגלגל מכיוון הגוף החוצה, תוך כדי הידוק התערובת. מורחים מעט "דבק" קמח בקצה הסיגר (או האגרול) וסוגרים אותו.

ממשיכים לעשות כך עם כל שאר המילוי. הכמות שתצא לכם תלויה אך ורק בכמות המילוי שתשימו בכל סיגר.

לפני ההגשה מטגנים את הסיגרים בשמן חצי עמוק (או עמוק, אם יש לכם סיר טיגון), עד שמזהיב מכל הצדדים.

חותכים באלכסון – כי ככה עושים כל השפים הכי מאגניייבים, ומגישים יחד עם רוטב החמוציות.

מבט ממעוף הדבורה

בתיאבון!

סיגרים במילוי דלעת וערמונים ברוטב חמוציות
למילוי-
1 בצל גדל, קצוץ דק
3 כוסות דלעת חתוכה לקוביות (בערך 1 דלעת ספגטי/דלורית, או 4 דלעת ערמונים או 2 בטטות גדולות)
3-2 גבעולי כרפס קצוצים, כולל העלים
100 ג' ערמונים מבושלים, קצוצים גס
כ-2 כוסות של קוביות לחם (עשוי מלחם ישן, ללא קרום)
1/2 כוס חמוציות יבשות
מלח, פלפל שחור, 1 כף טימין, 1 כף סוכר חום

לרוטב-
300 ג' חמוציות קפואות
3/4 כוס דחוסה של סוכר חום + 2 כפות סוכר לבן
קליפה מגוררת מתפוז אחד
2 כוסות מיץ חמוציות (או כוס מיץ וכוס מים)
(מקל קינמון, כוכב אניס)

חבילה של עלי סיגר, מופשרת
1 כף קמח, מעורבב עם מעט מים
שמן לטיגון

אופן הכנה:

  1.  נתחיל בהכנת הרוטב חמוציות – שמים בסיר את כל חומרי הרוטב ומבשלים על אש נמוכה עד שמתחיל להסמיך (בערך 20 דקות). אם יותר מדי נוזלים התאדו, אפשר להוסיף מעט מים.
  2. טוחנים את הרוטב כשהוא עוד חם, כי ככה הוא נוזלי יותר וקל יותר לטחון אותו. מעבירים לקערת הגשה.
  3. נעבור להכנת המילוי – שמים את הבצל במחבת רחבה ועמוקה יחד עם שמן זית ומטגנים עד שמתחיל להזהיב.
  4. מוסיפים את הדלעת ומערבבים.
  5. מוסיפים את התבלינים ומערבבים.
  6. מעבירים ללהבה קטנה ונמוכה ומבשלים עם מכסה סגור כ-40 דקות, עד שהדלעת רכה (דוקרים עם מזלג). מסירים מהאש.
  7.  מוסיפים את הכרפס והערמונים לתערובת ומערבבים.
  8. מוסיפים את הלחם ו-1/2 כוס חמוציות יבשות ומערבבים.
  9. חשוב – כדי שהלחם יספוג את כל הטעמים, סוגרים את המחבת ומניחים בצד להתקרר, כך כל האדים הכלואים מרככים את הלחם ועוזרים לו לספוג את כל הטעמים.
  10. עוברים לשלב ההרכבה – מניחים עלה סיגר על משטח העבודה. מניחים במרכזו כמות נדיבה של מילוי, ומהדקים את המילוי. לאחר מכן סוגרים את הצדדים, ואז מתחילים לגלגל מכיוון הגוף החוצה, תוך כדי הידוק התערובת. מורחים מעט "דבק" קמח בקצה הסיגר (או האגרול) וסוגרים אותו.
  11. לפני ההגשה מטגנים את הסיגרים בשמן חצי עמוק (או עמוק, אם יש לכם סיר טיגון), עד שמזהיב מכל הצדדים.
  12.  מגישים יחד עם רוטב החמוציות.

מקווה שתהנו וחג שמייח!
טליה