פאי תפוחים שיכור

"מה שטוב בראש השנה, חוץ מתפוח בדבש, זו ההזדמנות להתחיל הכול מחדש" (- מקור לא ידוע)
המשפט הזה, שאני נושאת עמי מאז שקראתי אותו לראשונה, מקבל השנה משנה תוקף מבחינתי, כיוון שאני מתכננת השנה הרבה מאוד שינויים (שעם חלקם כבר התחלתי), ובעוד שאני מקווה שיהיו לטובה אני גם יודעת שבפועל, הם יהיו מה שאני אעשה שהם יהיו. להמשיך לקרוא

תחל שנה ושמחתה

תקופת החגים, ובעיקר ראש השנה ויום כיפור, הם תקופה של חשבון נפש ושל התחדשות. מצד אחד חושבים על השנה שעברה – מה השגנו ואיפה נכשלנו, ומצד שני חושבים על השנה הקרובה – מה אנחנו רוצים להשיג ולמה אנחנו שואפים. אחת ההבטחות שלי לשנה החדשה (והכישלונות מהשנה שעברה) היא להשקיע יותר בבלוג, ובעיקר בתמונות, כי בואו נודה באמת – רוב הזמן הן לא באמת משהו, וזה ממש מבאס אותי כי הם לא עושים צדק למתכונים שאני מפרסמת (מה לעשות, בניגוד לחלק מבני משפחתי, אני לא ירשתי את גן הצילום). להמשיך לקרוא

כשהכול אבוד

השבוע חגגתי יום הולדת. אמרתי לעצמי שעכשיו, כשהגעתי למספר האהוב עליי, זה הולך להיות יום הולדת מיוחד ובכלל השנה הזו היא ה-שנה שלי! כנראה שמישהו למעלה החליט שלא הייתי צריכה לפתוח את הפה והשנה "חגגתי" את אחד מימי ההולדת הגרועים שהיו לי ever.
להמשיך לקרוא

10 דברים שלא ידעתם עליי ואולי לא רציתם לדעת

אומרים שלכל אחד יש שריטה, ההבדל הוא בעומק. אצלי השריטה עמוקה עד מאוד, אבל כמה ממנה אני מוכנה לחשוף לציבור הרחב, זאת השאלה. למה אני מספרת לכם את זה? כי שחף מהבלוג המקסים משו טעים העבירה אליי מעין משימת שרשרת, שבה בלוגרים חושפים 10 דברים שלא ידעתם עליהם קודם, ואז מעבירים את זה הלאה לשלושה בלוגרים אחרים. להמשיך לקרוא

שנה טובה ומתוקה

כן, אני יודעת. קצת מאוחר לפרסם מתכון לעוגה לחג (קצת? על מי אני עובדת – בטח רובכם כבר אחרי כל הבישולים, עם הכוס קפה ביד, נחים קצת לפני כניסתה של השנה החדשה), אבל הנה אחד בכל זאת. להמשיך לקרוא

תפוח בדבש מישהו?


ראש השנה הוא החג לאוהבי השפה בכלל ולאוהבי משחקי מילים בפרט. למה? כי רוב המאכלים שאוכלים בערב החג, נאכלים כי שמם דומה פונטית למילה אחרת (והשאר נאכלים בשל סיבות סימבוליות אחרות). הנה למשל – להמשיך לקרוא

קבלת שבת


יש משהו מיוחד בשבת. גם אם אתם לא דתיים, לא מאמינים, לא שומרים או איך שלא תקראו לזה, חייבים להודות שהשבת הזאת – יש בה משהו. זה מתחיל כבר מהגן – בכל שישי עושים קבלת שבת, וכל הילדים רק מחכים לתור שלהם להיות אמא ואבא של שבת. כשמתבגרים זה היום חופש מהלימודים, ואח"כ מהעבודה – ההזדמנות למלא מצברים, לעשות דברים שדחינו כל השבוע, לבלות עם המשפחה, עם הילדים, או אפילו סתם להישאר בבית ולא לעשות כלום. להמשיך לקרוא

מעשה בלביבות


מי לא מכיר את הסיפור על רבי קלמן אשר חשקה נפשו בלביבה חמה ומתוקה, ואילו זלדה אישתו, טירטרה אותו בתמורה ברחבי העיר, ולבסוף אף גרמה לו להכין אותה? (ולמי שבמקרה לא מכיר, ראו כאן). זה מצחיק לדבר על טירטורים בהקשר של לביבה, כיוון שבניגוד לסופגניה אשר הכנתה דורשת מספר שלבים הכוללים את הכנת הבצק, את ההתפחה, את הטיגון ואת המילוי, לביבות הן באמת מקרה של זבנג וגמרנו – מערבבים הכול בקערה אחת ויאללה למחבת. בנוסף, לביבות אפשר להכין כמעט מכל דבר שהמשותף לכולם הוא הקמח והביצה, ואת זה יש כמעט לכל אחד בבית.
להמשיך לקרוא

Second breakfast is the best breakfast

 

בראנץ' היא ללא ספק הארוחה האהובה עליי ביום. למה? כי זה פתרון נהדר לאנשים שלפעמים לא יכולים (או לא רוצים) להחליט. למה להתפשר על ארוחת בוקר, או להסתפק בארוחת צהריים כשאפשר גם וגם?
גאי ברינגר טען שמלבד ביטול הצורך לקום מוקדם ביום ראשון בבוקר (או בשבת במקרה הזה), ארוחת הבוהריים משמחת אנשים בדרכים נוספות:
Brunch is cheerful, sociable and inciting. It is talk-compelling. It puts you in a good temper, it makes you satisfied with yourself and your fellow beings, it sweeps away the worries and cobwebs of the week.
– Guy Beringer, "Brunch: A Plea," Hunter's Weekly, 1895.
מי יכול להתווכח עם הגיון כזה?
להמשיך לקרוא