פאי תפוחים שיכור

"מה שטוב בראש השנה, חוץ מתפוח בדבש, זו ההזדמנות להתחיל הכול מחדש" (- מקור לא ידוע)
המשפט הזה, שאני נושאת עמי מאז שקראתי אותו לראשונה, מקבל השנה משנה תוקף מבחינתי, כיוון שאני מתכננת השנה הרבה מאוד שינויים (שעם חלקם כבר התחלתי), ובעוד שאני מקווה שיהיו לטובה אני גם יודעת שבפועל, הם יהיו מה שאני אעשה שהם יהיו. להמשיך לקרוא

עוגת דבש ללא דבש (טבעוני)

הקטע עם ברווזים הוא שלפעמים רק בגלל שמשהו נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז זה לא בהכרח אומר שזה ברווז. לפעמים זה רק מישהו שמחופש לברווז. אותו דבר עם עוגות דבש – רק בגלל שמשהו נראה כמו עוגת דבש, מריח כמו עוגת דבש ונטעם כמו עוגת דבש זה לא אומר שזה אכן עוגת דבש. לפעמים זה רק עוגת תמרים שהתחפשה לעוגת דבש. להמשיך לקרוא

סירות חצילים ממולאות בתבשיל ירקות הודי

לאוכל יש טעם שונה בחורף. משהו באוויר הקר ובריח הגשם איכשהו משפיע על בלוטות הטעם שלנו. גם סוג האוכל שאנחנו מכינים בחורף שונה. מדובר ביותר מחיפוש אחר מאכלים "חמים", כגון מרקים, נזידים וכו' – אלא משהו בתיבול, בריח, במרקם. בחורף אנחנו מחפשים יותר מאוכל שישביע אותנו, אנחנו מחפשים אוכל שינחם אותנו. שיחמם אותנו מבפנים. להמשיך לקרוא

פתיחת עונת הטיגונים

אני לא יודעת מה יש לי מאוכל הודי בחנוכה, אבל ברגע שהתחלתי לחשוב איזה אוכל (מטוגן כמובן) להכין לקראת החג, עלו לי בראש רק מאכלים הודים: בהג'י, סמוסה, בטטה וואדה ומה לא. הייתם חושבים שמיציתי אחרי הגולב ג'אמון מהחנוכה שעברה, אבל מסתבר שממש לא! וזה לא שהמטבח ההודי ידוע במיוחד דווקא בטיגון עמוק. אם כבר – האמריקאים הם אלה שידועים בכך שהם מטגנים כל דבר (אבל כל דבר! שמעתם פעם על חמאה מטוגנת, על פאי מטוגן, או על חטיפי שוקולד מטוגנים? האמריקאים האלו היו מטגנים את פסל החירות, אם הם רק היו מוצאים סיר גדול מספיק!) להמשיך לקרוא

שנה דבש

בשעה טובה הגיע חודש ספטמבר, ואתו כמובן הסתיו. חום יולי-אוגוסט סוף סוף נשבר, העלים מתחילים לנשור, הנחליאלי מקפץ, והאוויר מתחיל להיות נעים וקריר. אה, רגע…. שכחתי על איזו מדינה אנחנו מדברים פה. השנה, למי שלא מעודכן, הסתיו יחול בין ה-10-9 לנובמבר, אח"כ החורף יפציע לשבוע בערך מתישהו בין ינואר לפברואר, האביב אולי יגיע השנה, אולי לא (הוא עוד לא אישר הזמנה) ובשאר הזמן הקיץ ישרור כהרגלו. מה? אני ממורמרת? לא! להמשיך לקרוא

גשם בעיתו

כמה אני אוהבת את החורף? לפעמים, סתם כי בא לי, אני מקשיבה לתחנת רדיו שמשדרת אך ורק קולות של גשם. זה הצליל האהוב עליי, והיחיד שמצליח להרגיע אותי כשאני עמוסה ולחוצה. כשאני קמה בבוקר לקולות של סופה, יוצאת החוצה והכול אפור ומעט חשוך, זה עושה לי טוב בלב. עזבו אותי מקיץ, וחום, ולחות, וזיעה, ויתושים ולחות (אני יודעת שאמרתי – אבל יש הרבה ממנה) – שום דיבורים על ים וגלידה ושמש לא ישכנעו אותי שיש משהו יותר טוב מגשם, וברקים ורעמים, ובקבוק מים חמים, ופוך וגשם (אמרתי שוב, כדי שאולי ירד עוד קצת).

להמשיך לקרוא

החיים בפיתה


לא פעם ציינתי בבלוג את המטבח הישראלי ואת האופי המיוחד שלו, שאוהב ללקט ולאמץ סגנונות בישול חדשים, חומרי גלם אקזוטיים, ומנות ייחודיות. האופי הפיוז'ני הזה מעלה את השאלה – האם בכלל יש חיה כזאת אוכל ישראלי? להמשיך לקרוא

בדרך לחתונה עוצרים בתל אביב


אני זוכרת את מסיבת הרווקות הראשונה שהייתי בה – זה היה לפני 12 שנים, לכבוד חתונתה הקרבה של אחת מבנות דודותיי היקרות. היינו כמה חברות ובנות משפחה שיצאו לחגוג במסעדה. אז הקונספט היה עוד חדש – לא היו את המסיבות המטורפות לעתים שעושים היום. אבל מה לעשות – כשאנחנו מאמצים מנהג – אנחנו עושים את זה עד הסוף. להמשיך לקרוא

האגדה על דרו קארי ועל עופרה חזה


בפעם הראשונה שנשארתי שבת בבאר-שבע, בזמן לימודי התואר הראשון, הזמנתי חברות לארוחת שישי. בגלל שידעתי שאחת מהן מאוד אוהבת אוכל הודי, החלטתי להכין את המנה הזאת – עוף בקארי וחלב קוקוס, לצד אורז. לא שערתי מה יהיו התוצאות של אותה החלטה גורלית. להמשיך לקרוא

קסם התבלינים


והיום בפינת "הידעת?" – מה משותף לבורקס, לצ'יפס ולתבלין?
כמו שהמילה בורקס נתפסת כיחיד במקום המילה בורק, והמילה צ'יפס נתפסת כיחיד במקום המילה צ'יפ, גם המילה תבלין היא בעצם צורת הרבים של המילה "תֶּבֶל" אשר מגיעה מהשפה הארמית. זה אומר שהמילים בורקסים, צ'יפסים ותבלינים הם בעצם ריבוי כפול. עכשיו, ניתן לחשוב שהשיבוש הזה הוא בעצם טעות תמימה שאיכשהו השתרבבה לשפה העברית והשתרשה בה, אבל אני מעדיפה לחשוב שריבוי כפול לא יכול להיות טעות כשמדובר בדברים כל-כך טעימים.
להמשיך לקרוא