עוגת שוקולד, אגוזי לוז וקפה (פרווה)

לומר שאני לא טיפוס של קיץ זה לשון המעטה. גם אם אני ממש אתאמץ, קשה לי לחשוב על דברים שאני אוהבת בעונה הזאת (שלצערי, פה בארץ, נמשכת רוב השנה). עבורי, אחד הדברים היותר מבאסים זה חוסר החשק המוחלט להיכנס למטבח (ולראיה מיעוט הפוסטים לאחרונה). רק המחשבה של עמידה ליד הגז/תנור מעבירה בי גלי חום. להמשיך לקרוא

קלפוטי דובדבנים

זוכרים את הפוסט הקודם על עוגת פריחת הדובדבן, שהיה חלק מהפרויקט החודשי של כחומר ביד הבלוגר? אז כיוון שבכל זאת מדובר במתכון קצת מורכב, והיו מעורבים הרבה חששות בתהליך ההכנה שלו, הכנתי הפעם גם מתכון גיבוי, שיהיה למקרה שהעוגה לא תצא כמו שרציתי/חשבתי שהיא תצא. כיוון שהעוגה יצאה אפילו טעימה משחשבתי, העליתי את המתכון ההוא כחלק מהפרויקט, ואת זה שמרתי למועד אחר. להמשיך לקרוא

קרוקומבוש – מגדל פחזניות ממולאות בקרם פטיסייר

שבועות השנה הולך אצלנו קצת לאיבוד בין אירועים מרגשים אחרים: הוא נופל בין החינה לחתונה של אחי הקטן, ובדיוק על יום הולדתה של אימי המופלאה. זה אומר שלא ממש היה לי את הזמן הדרוש כבלוגרית מן המניין להגות, לתכנן ולנסות המוני מתכונים לשבועות, ולהעלות הרבה פוסטים לחג – למרות הפוטנציאל הגלום בחג הזה (במיוחד בגזרת הקינוחים). אפילו השימוש במילה "הרבה" מוגזם בהקשר הזה – העליתי רק מתכון אחד (אל תספרו אבל בעצם הכנתי את הפשטידה הזאת לפני מלא זמן ואיכשהו לא יצא לי להעלות את המתכון עד כה, אז פשוט ניצלתי את ההזדמנות) ואת המתכון שבאמת תכננתי להעלות (קרי המתכון הזה) לקח לי נצח לכתוב מהסיבה הפשוטה שפשוט לא היה לי זמן. להמשיך לקרוא

יום הפאי – טארטלטים של סלק, גבינת עזים ותרד

אז היום (ה-14 למרץ, או ה-3.14 לפי הכתיב האמריקאי) הוא יום הפיי, היום שבו חוגגים את המספר פיי (הידוע כ-3.14) ע"י אכילת, כן – ניחשתם נכון, פאי! אבל השנה, בדיוק בשעה 9:26:53 יום הפיי אפילו מיוחד יותר. למה, אתם שואלים? בגלל זה: להמשיך לקרוא

ניוקי ברוטב פטריות ואפונה

מכירים את הביטוי "הסנדלר הולך יחף"? אז המקבילה לזה בעולם בלוגי האוכל היא כשלבלוגר לא בא לבשל. כן, עם כל האהבה שלי לאוכל ולבישול, לפעמים פשוט לא בא לי. לא פעם ננזפתי בארוחת הצהריים בעבודה, כאשר כל מה שהיה לי לאכול זה שניצל טבעול וסלט, או איזה סנדוויץ' מאולתר, על כך שאני, מכל האנשים, מעזה לא להכין ארוחת צהריים כהלכתה. להמשיך לקרוא

סיפור אהבה פשוט

אני אגיד לכם את האמת – מבחינתי יום האהבה היה רק התירוץ להכין את הקאפקייקס האלה, שאני מתכננת להכין בבלוג כבר די הרבה זמן. אף פעם לא ממש התרגשתי מהיום הזה – לא מנקודת המבט החיובית (אני מאוהבתתתתתת!!!!!1) ולא מנקודת המבט השלילית (אף אחד לא אוהב אותי:-((((). אם יש עם מי לחלוק את הקלוריות – מה טוב, אם אין – אין. אבל קאפקייקס כ"כ טעימים – צריך איזושהי סיבה חגיגית כדי להכין אותם, כדי שיקבלו את הכבוד המגיע להם, ושלא חלילה יטבעו במהומת היומיום. אז יום אהבה הגיע – ואתו גם ההזדמנות להתאהב ביצורים הקטנטנים, המדוגמים והמושחתים להפליא האלו. להמשיך לקרוא

חנוכת בית

יש אנשים שכיף להאכיל. אתה יודע שלא משנה מה תביא להם הם תמיד יעריכו את זה וייהנו מזה בקול רם. רועי (המעצב המוכשר מאחורי הרקע והלוגו של Ex Cocina) ומתן הם בהחלט שניים כאלה.
אי-אז, כשהם סיפרו שהם בשלבי חיפוש דירה, הבטחתי להם שכאשר אבוא לבקר בדירה החדשה אבוא עם קופסה של קאפקייקס.
להמשיך לקרוא

היום יום הולדת

היום הוא יום מיוחד והשמחה בו כפולה – זהו גם יום ההולדת של הבלוג (מי מאמין שכבר עברה שנה) וגם הפוסט ה-100 (!) שעולה בו.

איך הכול התחיל? להמשיך לקרוא

קניבל צמחוני

מכירים את הבדיחה על הקניבל הצמחוני? אם לא, אני לא אספר אותה עכשיו כדי לא להוריד לכם את התיאבון, אבל זה מה שעלה לי בראש כשחשבתי על המנה הזאת… בכל אופן, אני קוראת לה

פטריות קניבליות, כיון שמדובר בפטריות שממולאות ברגלים של עצמן (ובעוד כמה דברים, כמובן).
אח, אני כזאת שנונה לפעמים. להמשיך לקרוא

איפה איפה איפה איפה איפה העוגה


העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים – אלו שאוהבים את ימי ההולדת שלהם, ואלו ששונאים אותו. הסוג הראשון בדר"כ חוגג את המאורע מדי שנה, למשך שבוע לפחות, ע"י אכילה מרובה (של עוגות במיוחד), בחברה גדולה ובצהלה כללית. הסוג השני, לעומת זאת, "חוגג" את המאורע בעזרת אלכוהול – והרבה ממנו. טוב, עכשיו סתם הגזמתי. אלכוהול ועוגות. להמשיך לקרוא