עוגיות שוקולד-מנטה

עוגיות שוקולד-מנטה 1

עבר די הרבה זמן מאז שהעליתי פוסט. את אתגר הצבעים הגדול זנחתי לחלוטין (או לפחות בינתיים), והאמת שגם די הרבה זמן לא ממש נכנסתי למטבח. חוץ מהדברים הבסיסים, ומדי פעם בסופ"שים עם המשפחה לא בישלתי או אפיתי יותר מדי לאחרונה. איכשהו, בשלב מסוים, שקית צ'יטוס הפכה להיות ארוחת ערב לגיטימית. גיליתי שמאז שעברתי לגור לבד אין לי יותר מדי השראה. כשאין לי למי לבשל חוץ מלעצמי אני לא באמת טורחת להשקיע יותר מדי. להמשיך לקרוא

טארט במבה נוגט ושוקולד ללא אפייה

SAMSUNG CAMERA PICTURESבכל שנה, לקראת הראשון באפריל, מנטקה מחליטים להתפרע קצת עם חומר הגלם החודשי. בשנה שעברה זה הנה אבוקדו. לפני שנתיים ירקות שורש. והפעם? הפעם הם החליטו ללכת על חטיפים מלוחים. כי מי היה חושב להכניס ביסלי גריל לעוגה שלו? אז זהו, שעכשיו החברים בקבוצה חשבו על הרבה דברים להכניס לעוגות שלהם, וביסלי גריל הוא רק אחד מהם. יש גם אפרופו, במבה, תפוצ'יפס, בייגלה ועוד כל מיני דברים… איך לומר את זה בעדינות? מאתגרים. להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד שוקולדית בהחלט

בין אם מדובר ביום ההולדת שלנו או של מישהו אחר – ימי הולדת הם תירוץ נפלא לאכול דברים שלא היינו מעזים להכניס לפינו ביום רגיל "מחמת הדיאטה". לעוגות יום הולדת, הרי, אין קלוריות, לא משנה כמה הן מושחתות. והעוגה הזאת היא בהחלט מושחתת. להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד, אגוזי לוז וקפה (פרווה)

לומר שאני לא טיפוס של קיץ זה לשון המעטה. גם אם אני ממש אתאמץ, קשה לי לחשוב על דברים שאני אוהבת בעונה הזאת (שלצערי, פה בארץ, נמשכת רוב השנה). עבורי, אחד הדברים היותר מבאסים זה חוסר החשק המוחלט להיכנס למטבח (ולראיה מיעוט הפוסטים לאחרונה). רק המחשבה של עמידה ליד הגז/תנור מעבירה בי גלי חום. להמשיך לקרוא

עוגיית שוקולד צ'יפ ע-נ-ק-י-ת ממולאת נוטלה (ללא אפייה !)

לפני כמה זמן קיבלתי מחבת של פיירקס מסדרת Selections להתנסות. זוהי מחבת עם ציפוי נון-סטיק כפול שאמורה לפזר את החום באופן שווה. חשבתי מה לעשות אתה, שהוא לא משהו שאפשר לעשות עם כל מחבת אחרת. בסופו של דבר החלטתי לנסות משהו שאני חושבת עליו כבר די הרבה זמן, וסוף סוף אזרתי האומץ לנסות – עוגיית שוקולד צ'יפ ע-נ-ק-י-ת במחבת, ללא אפייה. וכיוון שכבר הלכתי על משהו "קצת" מושחת, החלטתי בנוסף גם למלא את העוגייה בשכבת נוטלה. להמשיך לקרוא

בראוניז בטעם של פעם

אחת הסוגיות הבעייתיות בארוחות על האש זה נושא הקינוח. גם אם נשים לרגע בצד את נושא הכשרות, עדיין צריך לחשוב איך נסחב את זה (הרי עשיית "על האש" בכלל, וביום העצמאות בפרט עושים לרוב מחוץ לבית, כאשר התנאים לרוב אינם אידאליים), האם הקינוח יחזיק מעמד שעות בחום, מחוץ למקרר וכמובן – האם זה קינוח שכולם יאהבו. להמשיך לקרוא

הפתעה!

מוזר ככל שזה ישמע, אני גיליתי את האהבה שלי לשוקולד בגיל די מאוחר. כשהייתי צעירה יותר והיו שואלים אותי אם אני אוהבת שוקולד הייתי אומרת שלא ממש. טוב אולי חוץ מ-Côte-d'Or שאמא שלי הייתי מביאה מצרפת. מעולם לא אהבתי פסק זמן (חילול הקודש, אני יודעת), שוקולד פרה אף פעם לא עשה לי את זה, וכך גם טורטית, טורינו, מקופלת, טוויסט, טעמי ושאר חטיפי השוקולד מהילדות. גם כשבגרתי והתחילו להגיע לארץ כל מיני דברים כגון סניקרס, מארס, טוויקס וכו' לא ממש התלהבתי. אני יכולה לאכול מהם במנות קטנות, אבל אחד שלם? מתוק מדי לטעמי. תנו לי שוקולד מריר איכותי במילוי דובדבנים, מנטה, מרציפן וכו' ואני מאושרת עד הגג, אבל חטיפי השוקולד האלה לא מפתים אותי בכלל. להמשיך לקרוא

תמונת מצב

היום אני לא רוצה לדבר על המלחמה. אני לא רוצה לדבר על הבומים שמרעידים לי את הבית, ועל האנשים שמרעידים לי את הלב. אני לא רוצה לדבר על כל אלה שצועקים שזו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון בזמן שהם משתיקים דעות של אחרים. אני לא רוצה לדבר על השמאל שמלכלך על הימין ועל הימין שמלכלך על השמאל, בזמן שהאמצע שותק. אני גם לא רוצה לדבר על ההתגייסות ההמונית של עם ישראל למען החיילים, ההרוגים, הפצועים והמשפחות שלהם ועל כמה שזה עצוב שהיה צורך בהתגייסות כזאת. לרגע אחד אני רוצה לדמיין שהכול בסדר פה. אם בלוג אוכל לא יכול לשמש קצת אסקפיזם, אז מה כן? אז במקום לדבר על המצב – אני רוצה לדבר על עוגה.
להמשיך לקרוא

טעמה העצוב של עוגת הלימון

"טעמה העצוב של עוגת הלימון" (איימי בנדר, בתרגומה של קטיה בנוביץ') מספר את סיפורה של  רוז, אשר מסוגלת "לטעום" את רגשותיהם של האנשים שהכינו את האוכל שהיא אוכלת. בפעם הראשונה שזה קרה לה היא הייתה בת 9. אמא שלה הכינה עוגת לימון בציפוי שוקולד, ובנגיסה אחת רוז הרגישה את כל פחדיה הכמוסים של אמא, את תחושות הריקנות והייאוש שלה. להמשיך לקרוא