טארט טאטן אגסים עם בצק שקדים

בזמן האחרון אני מרגישה שאני מזניחה קצת את הבלוג. אני כרגע בתהליכים של מעבר דירה (סיוט, אגב) והכול מרגיש לי מבולגן. לשמחתי, הפרויקט החודשי של "כחומר ביד הבלוגר" גורם לי לעצור קצת ולעשות סדר, כי עם כל הכבוד למעברי דירה, על ההשתתפות בפרויקט אני לא מוותרת כ"כ בקלות. להמשיך לקרוא

קרוקומבוש – מגדל פחזניות ממולאות בקרם פטיסייר

שבועות השנה הולך אצלנו קצת לאיבוד בין אירועים מרגשים אחרים: הוא נופל בין החינה לחתונה של אחי הקטן, ובדיוק על יום הולדתה של אימי המופלאה. זה אומר שלא ממש היה לי את הזמן הדרוש כבלוגרית מן המניין להגות, לתכנן ולנסות המוני מתכונים לשבועות, ולהעלות הרבה פוסטים לחג – למרות הפוטנציאל הגלום בחג הזה (במיוחד בגזרת הקינוחים). אפילו השימוש במילה "הרבה" מוגזם בהקשר הזה – העליתי רק מתכון אחד (אל תספרו אבל בעצם הכנתי את הפשטידה הזאת לפני מלא זמן ואיכשהו לא יצא לי להעלות את המתכון עד כה, אז פשוט ניצלתי את ההזדמנות) ואת המתכון שבאמת תכננתי להעלות (קרי המתכון הזה) לקח לי נצח לכתוב מהסיבה הפשוטה שפשוט לא היה לי זמן. להמשיך לקרוא

עוגת פיננסייר עם אגסים מקורמלים ואוכמניות

החלק הכי קשה בכתיבת בלוג, תאמינו או לא, הוא החלק של הכתיבה. המתכונים עצמם, איכשהו נכתבים מאליהם, תחילה כרעיון, אח"כ כניסוי (ולפעמים כטעייה) ולבסוף כרשימות – אחת למצרכים ואחת לדרכי פעולה. די פשוט למען האמת. להמשיך לקרוא

טארט טופי ואגוזים

ט"ו בשבט הוא אחד מהחגים השקטים יותר שיש לנו, אין לו את הרעש והצלצולים של ראש השנה או של פסח, את הצבעוניות של פורים, את הצהלה של שבועות או את המשחקים והמסורות של חנוכה. איך שתילת עצים יכולה להשתוות לכל זה? ועדיין, זה אחד החגים היפים שיש לנו שבו, לשם שינוי, אנחנו לא המרכז (ניסו להרוג אותנו, שרדנו, בואו נאכל), אלא כל מה שמסביבנו: להמשיך לקרוא

טארט תותים וקרם קרמל מלוח

אחד החלקים היותר כיפים בפרויקט של "כחומר ביד הבלוגר" הוא היום שבו אנחנו מפרסמים את המתכונים. אני לא מתכוונת לפידבקים לפוסט (שזה תמיד כיף), וגם לא על ירידת המתח אחרי חודש של תכנונים ו"מה אני אכין?", או "אני לעולם לא אספיק לעמוד בדד-ליין", ו-"אוף! מישהו כבר אכין את מה שתכננתי להכין". אני מדברת על השלב שבו כל הבלוגרים מתכנסים יחדיו ומנסים לנחש מה יהיה חומר הגלם הבא. להמשיך לקרוא

אקלייר אהובתי

חודש חדש מתחיל, וזה כמובן אומר חומר גלם חדש באתגר "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה. ככל שעוברים החודשים כך אני מגלה שיותר אני נהנית מהפרויקט הזה. לפעמים מדובר בחומר גלם ממש מאתגר (חודש השומשום, או חודש הרימון למשל), לפעמים בחומר גלם כ"כ נפוץ שאני תוהה מה כבר אפשר לעשות איתו שעוד לא עשו (ואז עושה משהו שכבר עשו בעבר, רק בסגנון שלי, כמו חודש הבוטנים, או חודש הקפה למשל) ולפעמים מדובר בחומר גלם שאני כ"כ אוהבת שהראש מתפוצץ מרעיונות ואני לא יודעת מה לבחור. כמו הפעם. להמשיך לקרוא

שתזכו לספרה הבאה

כן, אני יודעת שפורים אוטוטו כאן וכולם באטרף של אפייה ומשלוחי מנות וזה (גם אני בשבוע אפייה מטורף, והמלאכה עוד מרובה), אבל בכל זאת – מחר זה יום הפיי, ובתור חובבת פאים מושבעת לא באמת יכולתי לעבור על היום הזה בשתיקה, נכון? נכון. להמשיך לקרוא

שקית ההפתעות

בזמן הזה (כמעט) בשנה שעברה הייתי בטיול בלונדון עם אמא שלי ואחי הגדול. כיוון שנהוג אצלנו בעבודה להביא משהו טעים כשנוסעים לחו"ל (ביזנס או פלז'ר), וכיוון שמוס הוא הקמע הרשמי של השקובית שמיכל ואני חולקות, לא יכולתי שלא להביא לו את ה-Moose Munch Chocolate Bar, כשראיתי אותו בחנות הממתקים Cybercandy. את החטיף הזה קניתי רק בגלל השם, בלי לדעת במה מדובר. אם הייתי יודעת, סביר להניח שהייתי קונה עוד איזה אחד או אחד-עשר. זה היה כ"כ טעים – חטיף שוקולד משובח שהיו משובצות בו חתיכות פופקורן מקורמל, שקדים וקשיו. לא הבנתי איך (איך?!) לא שמעתי על זה קודם, ומיד התחלתי לברר מה זה בדיוק Moose Munch.

להמשיך לקרוא

חנוכת בית

יש אנשים שכיף להאכיל. אתה יודע שלא משנה מה תביא להם הם תמיד יעריכו את זה וייהנו מזה בקול רם. רועי (המעצב המוכשר מאחורי הרקע והלוגו של Ex Cocina) ומתן הם בהחלט שניים כאלה.
אי-אז, כשהם סיפרו שהם בשלבי חיפוש דירה, הבטחתי להם שכאשר אבוא לבקר בדירה החדשה אבוא עם קופסה של קאפקייקס.
להמשיך לקרוא

קלוריות או לא להיות

כל הזמן אנחנו שומעים סביבנו את המילה "קלוריות". קלוריות פה וקלוריות שם, אבל מה זה בעצם  קלוריות? ובכן, קלוריות הן יצורים קטנטנים שמתחבאות בארון ומקטינות לנו בלילה את כל הבגדים. המנוולות! להמשיך לקרוא