מרק מיסו וירקות וטופו מטוגן

טוב, עבר רק שבוע וחצי מאז שאמרתי שאני אעלה פוסט ועד שאני מעלה אותו בפועל, אבל להגנתי יאמר שהיו אלו שבוע וחצי עמוסים ביותר, והעייפות עזה עד מאוד. עזה עד כדי כך שאני לא ארחיב במילים הפעם – פשוט אין לי יותר מדי מילים להרחיב (רואים – אפילו חזרתי על אותו משפט פעמיים, רק בסדר הפוך). להמשיך לקרוא

שני סלטי גזר צבעוניים

בהמשך לפוסט הקודם, אנחנו ממשיכים גם היום בעוד שני מתכוני סלטים, והפעם – גזר. גם הצרור הצבעוני הזה (בדומה לסלק הצבעוני מהפוסט הקודם) הוא תוצאה של ביקור בשוק האיכרים (הייתי רוצה לגור בתוך המקום המופלא הזה!), אך כמובן שאפשר להשתמש רק בגזרים רגילים. להמשיך לקרוא

שני סלטי סלק

אחד הדברים האהובים עליי במטבח הישראלי (ונעזוב לרגע בצד את הדיון לגבי מה זה מטבח ישראלי) זה השימוש הנרחב בירקות ובפירות: טריים, קלויים, צלויים, מבושלים, מוחמצים – מה שבא ברוך הבא. אני זוכרת שכשהייתי בלונדון בפעם הראשונה הייתי ממש בסוג שוק תרבותי מהמחסור המשווע של ירקות בתפריטים שלהם. לא היה דבר כזה תוספת של ירק לצד מנה עיקרית, וסלטים היו סוג של חייזרים בנוף המקומי. בפעם הראשונה שנתקלתי שם בתפוח, באיזה סוג של פיצוציה בתחנת המטרו לא פחות ולא יותר, ממש התרגשתי. להמשיך לקרוא

פיאסטה מקסיקנה – לחמניות אבוקדו במילוי מחית שעועית אדומה וצ'דר

אני יודעת שפסח זה עוד יומיים וכולם במוד בישולי הכשל"פ, אבל יש דברים אחרים בחיים חוץ מפסח, כמו למשל אתגר חדש לפרויקט של "כחומר ביד הבלוגר". הפעם הם בהחלט החליטו לאתגר אותנו, עם חומר גלם שלמרות שהוא פרי לכל דבר, הוא לא נתפס ככזה. הפעם האתגר היה לא רק לחשוב על מתכון חדש ומקורי עם חומר הגלם, אלא ממש לעשות סוג של שינוי תפיסתי. להמשיך לקרוא

אלוף בצלות

"אָכֵן יֶשׁ-בּוֹ מִן-הַמְּרִירוּת שֶׁבַּחֲרִיפוּת וּמִן-הַחֲרִיפוּת שֶׁבַּמְּרִירוּת, / וּמִן-הָרֹךְ שֶׁבַּקְּשִׁי ומִן-הַקְּשִׁי שֶׁבָּרֹךְ, / וּמִן-הַתּוֹךְ שֶׁבַּקְּלִיפָּה וּמִן-הַקְּלִיפָּה שֶׁבַּתּוֹך, / וּמִזְגּוֹ לֹא-קַר וְלֹא-חַם וְלֹא-יָבֵשׁ וְלֹא-לַח, / וְעֵינוֹ אֵינֶנָּה כְּעֵין הַבְּדֹלַח, / וְרֵיחוֹ אֵינֶנוּ כְּרֵיחַ הֵקִּנָּמוֹן, / וְטַעְמוֹ לֹא כְטַעַם הַכַּמּוֹן, / וְיָצָא מִכְּלָל-צְנוֹן וְלֹא-בָא עַד-הָחֲזֶרֶת, / וְלֹא-נִמְצָא זִכְרוֹ בְּפִיטוּם הַקְּטֹרֶת, / וּלְפִי הַשְׁעָרָתִי, הַשְׁעָרַת מֻמְחֶה, / אֵין כָּמֹהוּ סְגֻלָּה יָפָה לְאִצְטוּמְכָא."
(ח"נ ביאליק, אלוף בצלות ואלוף שום) להמשיך לקרוא

סלט מקלות

עוד דקה וחצי בערך מתחילה עונת הטיגונים, שמן יעוף לכל פינה, ואילו שלל הלביבות/סופגניות/כל דבר מטוגן באשר הוא ינחתו לנו ישר בירכיים. אז רגע לפני, בואו נעמיד פנים שאנחנו גם אוכלים בריא מדי פעם, ונכין איזה סלט קטן (יש בו סוכר, אז אני לא יודעת כמה הוא באמת בריא, אבל זה בכל מקרה רק העמדת פנים, אז זה לא ממש משנה). להמשיך לקרוא

מבחן התוצאה

ביום ההולדת האחרון קיבלתי מהאחים שלי במתנה מצלמה על תנאי. התנאי היה שאשפר את כישורי הצילום שלי, וכך כאשר אחי הגדול שלח לי דוא"ל על סדנת צילום מזון בגליץ, נרשמתי מיד. כלומר, כמעט מיד – כי כששאלו אותי איזו מצלמה יש לי לא ממש ידעתי לענות (מסתבר ש"אה, קטנה כזאת וכחולה של סמסונג" לא הייתה תשובה מספקת), והייתי צריכה לחכות עד שאחזור הביתה כדי לבדוק שהיא בכלל עונה על הקריטריונים שלהם, בתור המצלמה הקומפקטית שהיא. להמשיך לקרוא

קניבל צמחוני

מכירים את הבדיחה על הקניבל הצמחוני? אם לא, אני לא אספר אותה עכשיו כדי לא להוריד לכם את התיאבון, אבל זה מה שעלה לי בראש כשחשבתי על המנה הזאת… בכל אופן, אני קוראת לה

פטריות קניבליות, כיון שמדובר בפטריות שממולאות ברגלים של עצמן (ובעוד כמה דברים, כמובן).
אח, אני כזאת שנונה לפעמים. להמשיך לקרוא

סמבוסק מצרי במילוי גבינת חמד ונענע מיובשת

יש מאכלים מסוימים שכיף יותר להכין בצוותא. לא כי קשה יותר להכין אותם לבד, אלא כי משהו בחברותא של הכנה איכשהו עושה הכול טעים יותר. ככה גם במקרה של הסמבוסקים האלו. בכל שנה (ורק פעם בשנה) אמא שלי ואני מכינות יחדיו את הכיסנים המצריים הקסומים האלו – סמבוסקים קטנים ממולאים בגבינת חמד ובנענע מיובשת. זהו אחד מהמאכלים האהובים עליי ביותר, ובהחלט הופך את כל הקטע הזה של "צום" ו"חשבון נפש" לקל יותר, כאשר זה מה שמחכה לנו בסופם.

להמשיך לקרוא

לחץ לחץ לחץ


אני מרגישה כאילו עבר נצח מאז הפוסט האחרון שכתבתי (שבוע יכול להיות סוג של נצח, לא?). יאמר להגנתי שחוץ מהעומס בעבודה היה לי גם יום הולדת (אז אתם כבר חייבים לוותר לי קצת), וזה אומר שיצאתי הרבה בזמן האחרון כדי לחגוג עם משפחתי ועם חברי השונים (בשבוע האחרון הספקתי כבר להיות בפראג הקטנה, בטנדורי, במועדון הקצינים, בפרנג'ליקו ובפבלה והיד עוד נטויה). זה לא אומר, עם זאת, שלא בישלתי לכם… להמשיך לקרוא