מרק מיסו וירקות וטופו מטוגן

טוב, עבר רק שבוע וחצי מאז שאמרתי שאני אעלה פוסט ועד שאני מעלה אותו בפועל, אבל להגנתי יאמר שהיו אלו שבוע וחצי עמוסים ביותר, והעייפות עזה עד מאוד. עזה עד כדי כך שאני לא ארחיב במילים הפעם – פשוט אין לי יותר מדי מילים להרחיב (רואים – אפילו חזרתי על אותו משפט פעמיים, רק בסדר הפוך). להמשיך לקרוא

ניוקי ברוטב פטריות ואפונה

מכירים את הביטוי "הסנדלר הולך יחף"? אז המקבילה לזה בעולם בלוגי האוכל היא כשלבלוגר לא בא לבשל. כן, עם כל האהבה שלי לאוכל ולבישול, לפעמים פשוט לא בא לי. לא פעם ננזפתי בארוחת הצהריים בעבודה, כאשר כל מה שהיה לי לאכול זה שניצל טבעול וסלט, או איזה סנדוויץ' מאולתר, על כך שאני, מכל האנשים, מעזה לא להכין ארוחת צהריים כהלכתה. להמשיך לקרוא

מיום ראשון דיאטה?

באמת שאני לא מתכננת את זה, זה פשוט קורה. תמיד. אני מתחילה במחשבה של "הנה, הפעם אני אכין משהו בריא ודיאטתי שאפילו יהיה טעים" אבל איכשהו לוקחת פניה לא נכונה בדרך והמתכון הדיאטתי שלי, גם אם עדיין סוגשל בריא, הופך להיות פצצת אנרגיה מטורפת. אני אומרת לכם – תחת הידיים שלי אני מצליחה להשחית גם את התמימים שבירקות. להמשיך לקרוא

קניבל צמחוני

מכירים את הבדיחה על הקניבל הצמחוני? אם לא, אני לא אספר אותה עכשיו כדי לא להוריד לכם את התיאבון, אבל זה מה שעלה לי בראש כשחשבתי על המנה הזאת… בכל אופן, אני קוראת לה

פטריות קניבליות, כיון שמדובר בפטריות שממולאות ברגלים של עצמן (ובעוד כמה דברים, כמובן).
אח, אני כזאת שנונה לפעמים. להמשיך לקרוא

ירוק עד


זוכרים את הפרסומת הזאת מפעם – "בשבילו זה דני, בשבילך חלב"? (אם לא – הנה תזכורת). אז בשבילי ככה זה אוכל אסייתי – מצד אחד טעים מצד שני בריא. מה שנקרא win win situation. להמשיך לקרוא

לגזור ולשמור


קשה לומר מתי התחיל הרומן שלי עם המטבח האסייתי. אנחנו היינו (ועודנו) בית שאהב להתנסות, ואוכל ביתי כלל הרבה מטבחים, ולא בהכרח את אלו של העדות שהשתייכנו אליהן. אני לא יודעת למה, אבל אוכל אסייתי תמיד מרגיש בריא יותר, גם כשהוא כולל טיגון או חומרי גלם משמינים כמו חלב קוקוס. אולי זה השימוש הרב בירקות רבים ומגוונים, אולי זה סגנון הבישול המוקפץ שגורם לכך שהירקות מתבשלים מעט וכך שומרים יותר על הערכים התזונתיים שלהם, או אולי בגלל שיטת האכילה – הצ'ופסטיקס שגורמים לנו לאכול לאט יותר מאשר עם סכו"ם. מה שזה לא יהיה – אני אוהבת את זה. סיני, תאילנדי, יפני ועוד ועוד – כולם יתקבלו אצלי בברכה. להמשיך לקרוא

תרדמת חורף


אז מה, הדוד חורף החליט סוף סוף לבקר? טוב, אם הוא בא באיחור, אז לפחות הוא נכנס בגדול והביא איתו הרבה מתנות. חלקן מוצלחות, כגון השלג בירושלים ועליית מפלס הכינרת, וחלקן מוצלחות פחות, כגון ההתקררויות למיניהן וקריסת התשתיות. אגב, אם בקריסת תשתיות עסקינן, זה קצת מזכיר לי את הסיפור הזה על הכפר שכל הזמן התפלל לגשם ולא הבין למה הוא לא מגיע עד שבת קול משמיים אמרה להם שאם הם באמת היו מאמינים הם היו באים עם מטרייה (אני בטח מעוותת את הסיפור לחלוטין, אבל אני בטוחה שהבנתם את הקטע…). להמשיך לקרוא

אם אין אני לי – פאי לי


אם יש משהו שאני אוהבת, אבל באמת אוהבת, זה פאי. מתוק, מלוח, לי זה לא משנה. מעולם לא פגשתי פאי שלא אהבתי. פעם אפילו חלמתי לפתוח מקום שמגיש אך ורק פאי, מכל המינים ומכל הסוגים, בדומה קצת ל-Pie Hole של נד מהסדרה Pushing Daisies, אבל גם עם פאים מלוחים. פאי זה גם מסוג הדברים שלא מצריכים הרבה השקעה, אבל תמיד נראה כאילו לקח שעות להכין. נכון, זה לא הזבנג וגמרנו של הפשטידות הרגילות, להמשיך לקרוא