טחינולוגיה 101

אני זוכרת את התקופה שבה "גילו" את עוגיות הטחינה. זאת הייתה כזאת הפתעה שאפשר להכין מטחינה גולמית גם דברים מתוקים. בכל מתכון שפורסם, או עבר מפה לאוזן, תמיד צורפה מעיין הסתייגות חצי מתנצלת על כך שהמרכיב הסודי בעוגיות האלה זה בעצם טחינה. הקונספט עצמו, אגב, של טחינה מתוקה ממש לא היה חדש – דודה שלי תמיד סיפרה איך היא גדלה על זה – פרוסת לחם עם טחינה גולמית ודבש (זה ממש מעדן, אגב – תנסו). כולם גם איכשהו שכחו שחלבה עשויה גם היא מטחינה גולמית, שלא לדבר על עוגיות שומשומיות, שזה בגדול אותה גברת בשינוי אדרת. עצם המחשבה על עוגיות מתוקות שעשויות מטחינה הייתה בגדר גילוי גדול והפתעה עצומה. להמשיך לקרוא

בעקבות המדלן האבוד(ה)

"היא שלחה להביא מאותן עוגיות סמיכות וגוצות המכונות מדלנות קטנות, שנוצקו, כמדומה, בקשוה גלית כקונכיית סן-ז'אק. לא עבר זמן, ובמכאניות, מדוכדך מן היום המשמים ומהסתמנותו של מחר עגום, הגשתי אל שפתי כפית של תה, שבה טבלתי חתיכה מהמדלן. אבל בשבריר הרגע שבו נגעה בחכי הלגימה הבלולה בפתיתי העוגייה, עבר בי רעד, נדרכתי למופלא שהתחולל בקרבי. עונג פשט בי, מבודד, בלי שורש סיבתו. בן רגע הכה את תהפוכות החיים, עשה את אסונותיהם לסתמיים, את קוצר ימיהם לתעתוע, כדרך שפועלת האהבה, מציף אותי הוויה יקרה: ואולי, הוויה זו לא הייתה בי, היא הייתה אני. חדלתי להרגיש בינוני, מקרי, בן חלוף. מנין יכול היה לבוא בי ששון כזה? חשתי כי הוא קשור בטעם התה והעוגיות, אלא שחרג ממנו לאין שיעור, לא מאותו מין היה. מנין בא? מה משמעו? איך אשיג אותו?"
(מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד", תרגום: הלית ישורון) להמשיך לקרוא

בלוגולדת 2

וואו! אני לא מאמינה שעברו כבר שנתיים מאז פורסם הפוסט הראשון ב-Ex Cocina! כ"כ הרבה דברים קרו בשנתיים האלו – העליתי 165 רשומות שהכילו 185 מתכונים, סיימתי לעדכן את הלוח שנה הקולינרי, ואילו עמוד הפייסבוק של הבלוג גדל וגדל וכמעט הגיע ל-1000 עוקבים. בקיצור – כיף לי פה ונראה לי שאשאר בינתיים 🙂 להמשיך לקרוא

שנה דבש

בשעה טובה הגיע חודש ספטמבר, ואתו כמובן הסתיו. חום יולי-אוגוסט סוף סוף נשבר, העלים מתחילים לנשור, הנחליאלי מקפץ, והאוויר מתחיל להיות נעים וקריר. אה, רגע…. שכחתי על איזו מדינה אנחנו מדברים פה. השנה, למי שלא מעודכן, הסתיו יחול בין ה-10-9 לנובמבר, אח"כ החורף יפציע לשבוע בערך מתישהו בין ינואר לפברואר, האביב אולי יגיע השנה, אולי לא (הוא עוד לא אישר הזמנה) ובשאר הזמן הקיץ ישרור כהרגלו. מה? אני ממורמרת? לא! להמשיך לקרוא

חופשה ברומא

שקדים הם אחד מחומרי הגלם האהובים עליי ביותר באפייה. לא משנה באיזו צורה מוסיפים אותם – פרוסות, שבבים, שלמים או טחונים – הם משדרגים כל דבר שבו הם נוגעים.

בפוסט הקודם סיפרתי לכם על הטיול לרומא ועל התחושה שגיליתי עולם חדש שלא ידעתי שבכלל קיים. בין היתר גיליתי שהאיטלקים, כמוני, אוהבים שקדים במאפים ובעוגיות שלהם. להמשיך לקרוא

מנגנון אל-כשל

אומנם באיחור קל החודש (מה לעשות ששבועות החליט להפריע ללו"ז), אבל הגיע הזמן לעוד אתגר מבית מנטקה. האמת – הפעם לא הייתי בטוחה שאצליח לעמוד בזה. מצד אחד תקופה לחוצה בעבודה ובחיים בכלל, מצד שני רציתי להכין דברים לשבועות, מצד שלישי הפרויקט של בלוגרים של אש וקרח – כבר לא הייתי מסוגלת לחשוב על מה להכין לאתגר, ודווקא החודש, כשחומר הגלם הוא ריבת חלב. כאילו – ריבת חלב! אם הצלחתי לעמוד באתגרים של ירקות שורש, שומשום ורימון, איך יכולתי לתת לחומר גלם כמו ריבת חלב לשבור אותי? להמשיך לקרוא

תרבחו ותסעדו

המימונה זה ה-חג של המרוקאים. כמה שהמרוקאים אוהבים להשקיע ולבשל בערבי שישי ויותר מכך בערבי חג – אפשר להכפיל את זה ב-10 ואולי זה יתקרב לכמה שהם אוהבים להשקיע במימונה. אז הם מוציאים את כל הכלים המיוחדים (במיוחד אלה שירשו או שהובאו ממרוקו), ממלאים את השולחן בשלל עצום וצבעוני של מתוקים – והכי חשוב – משאירים את הדלת פתוחה. כ-ו-ל-ם מוזמנים. להמשיך לקרוא

מעבדות לחירות

מכירים את המתכונים האלה שתמיד מצטברים להם באיזו מגירה או ארון – פתקים קטנים, דפי מחברת, גזרי עיתונים וכו'? לפעמים יש איזה אזכור ערטילאי למקור המתכון (העוגיות של נחמה השכנה, עוגת השוקולד של שוש…) אבל לרוב לא בדיוק בטוחים מאיפה המתכון הזה הגיע. עם זאת, איכשהו המתכונים האלה הם מהסוג שמשתמשים בהם הכי הרבה, והנה העוגה של שוש הפכה להיות עוגת שוקולד הבית, וגזיר העיתון עם עוגת האפרסקים ההפוכה זה ה-מתכון הקבוע של עונת האפרסקים. להמשיך לקרוא

שיהיה במזל

אז, מחר חל יומו של פטריק הקדוש, הפטרון של אירלנד – האיש שלפי המיתוס גירש את כל הנחשים מאירלנד, היה אחד ההוגים הראשונים שתמכו בביטול העבדות, והאיש שניצר את אירלנד ומיסד בה את הכנסייה. אומרים שפטריק הקדוש לימד את האירים על השילוש הקדוש (האב, הבן ורוח הקודש) באמצעות עלה התלתן, אשר הפך מאז לסמלה של אירלנד. ה-17 למרץ, יום מותו של פטריק הקדוש, הפך מאז לחג לאומי באירלנד (ועבור אירים ברחבי העולם), וביום זה נהוג ללבוש ירוק ולשתות הרבה אלכוהול. להמשיך לקרוא

לא על האוזן לבדה

כשחושבים על מאכלי פורים בדר"כ חושבים על אוזני המן, אבל אוזני המן זה לא המאכל היחידי המשויך לחג. אחת מהעוגיות האהובות עליי ביותר הן עוגיות מקרוד (המכונות לעתים מקרוט) – עוגיות סולת עדינות במילוי תמרים, מטוגנות ומושרות בסירופ. ותאמינו או לא – אלו עוגיות מסורתיות של פורים. יש שיגידו שהן שייכות למטבח הטריפוליטאי, ויש שיגידו למטבח התוניסאי. הגרסה הזאת שייכת למטבח המרוקאי. להמשיך לקרוא