סלט ירוקים בסגנון מיס קפלן

סלט קפלן 1

חודש נוסף חלף באתגר הצבעים הגדול והפעם שלט הצבע ירוק. יש לי חיבה לא מוסברת לירקות ירוקים – יש בהם משהו שתמיד מרגיש רענן ונקי. להמשיך לקרוא

סלט תפו"א והרינג

לא מזמן הייתי עם חברה במסעדת פועה המפורסמת בשוק הפשפשים, והזמנתי שם סוג של מנה ראשונה שפשוט התענגתי מכל ביס שלה – תפו"א מדורה, שמנת חמוצה, דג הרינג (או שמא זה היה מטיאס?) כבוש, צלפים ובצל ירוק. הפשטות במיטבה. להמשיך לקרוא

סלט זוקיני חי

את הסלט הזה לראשונה ראיתי בתכנית של ג'יימי אוליבר, והייתי חייבת לנסות. זוקיני (או קישואים בכלל) אני רגילה לאכול מבושלים, צלויים, קלויים ומה לא, אך אף פעם לא חשבתי לאכול אותם חיים. ובעצם – למה לא? בעיני זה היה עדות לכך שלא משנה כמה אני חושבת שאני פתוחה לדברים חדשים ואוהבת להתנסות, עדיין יש בי סוג של קיבעון מחשבתי לגבי דברים מסוימים, גם אם לא באופן ממש מודע. להמשיך לקרוא

שני סלטי סלק

אחד הדברים האהובים עליי במטבח הישראלי (ונעזוב לרגע בצד את הדיון לגבי מה זה מטבח ישראלי) זה השימוש הנרחב בירקות ובפירות: טריים, קלויים, צלויים, מבושלים, מוחמצים – מה שבא ברוך הבא. אני זוכרת שכשהייתי בלונדון בפעם הראשונה הייתי ממש בסוג שוק תרבותי מהמחסור המשווע של ירקות בתפריטים שלהם. לא היה דבר כזה תוספת של ירק לצד מנה עיקרית, וסלטים היו סוג של חייזרים בנוף המקומי. בפעם הראשונה שנתקלתי שם בתפוח, באיזה סוג של פיצוציה בתחנת המטרו לא פחות ולא יותר, ממש התרגשתי. להמשיך לקרוא

אלוף בצלות

"אָכֵן יֶשׁ-בּוֹ מִן-הַמְּרִירוּת שֶׁבַּחֲרִיפוּת וּמִן-הַחֲרִיפוּת שֶׁבַּמְּרִירוּת, / וּמִן-הָרֹךְ שֶׁבַּקְּשִׁי ומִן-הַקְּשִׁי שֶׁבָּרֹךְ, / וּמִן-הַתּוֹךְ שֶׁבַּקְּלִיפָּה וּמִן-הַקְּלִיפָּה שֶׁבַּתּוֹך, / וּמִזְגּוֹ לֹא-קַר וְלֹא-חַם וְלֹא-יָבֵשׁ וְלֹא-לַח, / וְעֵינוֹ אֵינֶנָּה כְּעֵין הַבְּדֹלַח, / וְרֵיחוֹ אֵינֶנוּ כְּרֵיחַ הֵקִּנָּמוֹן, / וְטַעְמוֹ לֹא כְטַעַם הַכַּמּוֹן, / וְיָצָא מִכְּלָל-צְנוֹן וְלֹא-בָא עַד-הָחֲזֶרֶת, / וְלֹא-נִמְצָא זִכְרוֹ בְּפִיטוּם הַקְּטֹרֶת, / וּלְפִי הַשְׁעָרָתִי, הַשְׁעָרַת מֻמְחֶה, / אֵין כָּמֹהוּ סְגֻלָּה יָפָה לְאִצְטוּמְכָא."
(ח"נ ביאליק, אלוף בצלות ואלוף שום) להמשיך לקרוא

או-ממי

לא פעם כתבתי על אהבתי למטבח האסייתי – הוא נגיש, טעים ותמיד מרגיש בריא (גם כשהוא לא) – אז איך אפשר לא לאהוב? כשאין לי יותר מדי זמן, או כשפשוט אין לי כוח להשקיע תמיד אני פונה למטבח האסייתי לתשובה כי במינימום השקעה אפשר לקבל מקסימום תוצאה. להמשיך לקרוא

סלט מקלות

עוד דקה וחצי בערך מתחילה עונת הטיגונים, שמן יעוף לכל פינה, ואילו שלל הלביבות/סופגניות/כל דבר מטוגן באשר הוא ינחתו לנו ישר בירכיים. אז רגע לפני, בואו נעמיד פנים שאנחנו גם אוכלים בריא מדי פעם, ונכין איזה סלט קטן (יש בו סוכר, אז אני לא יודעת כמה הוא באמת בריא, אבל זה בכל מקרה רק העמדת פנים, אז זה לא ממש משנה). להמשיך לקרוא

שירת החציל


בבית שלנו אוהבים חצילים. כמה אוהבים? אני חושבת שהשיא היה שבערב שישי אחד היו לא פחות
מ-11 סלטים שונים על השולחן רק על בסיס חצילים. זה כמה. וזה לא רק בבית שלי, אגב. אנחנו אומה שאוהבת חצילים, כפי שיעידו אינספור תפריטי מסעדות שכולם מכילים וריאציה אחת או אחרת של הירק הזה. אך למרות שזהו ירק מופלא, ואפשר לעשות איתו כ"כ הרבה דברים טעימים לחצילים הקטנים המשומרים תמיד מעקמים את האף. להמשיך לקרוא

ושמחת בחגיך

"אחות קטנה" הוא הפיוט הפותח את תפילות ראש השנה, ומדבר על תקופת התפר הזאת שבין הישן לחדש – בין קללות השנה שעברה לבין הברכות של השנה הבאה. האם מדובר בנאיביות מוחלטת – היכולת לשכוח את העבר ולהביט קדימה אל העתיד, או בטיפשות בוטה – התקווה שהעתיד יישא ברכה למרות הקללה של השנה שעברה – תחליטו בעצמכם. להמשיך לקרוא

לצוד סברסים


כשהיינו קטנים, אחי הגדול ואני היינו הולכים לקטוף סברסים עם אבא שלנו. בשבילי זאת הייתה סוג של הרפתקה – לקום מאוד מוקדם בשבת בוקר, לנסוע עם החלון הפתוח והאוויר הקריר, וכשמגיעים – לראות את כל הקקטוסים הקורסים תחת עומס הפרי, אשר בעיני הילדה שלי נראו כענקים. את הסברסים היינו קוטפים עם פחית שימורים ריקה שאבא שלי חיבר למקל ארוך. היינו חוזרים הביתה עם סברסים בדלי, קוצים בידיים ושמחה בלב. כשאנחנו גדלנו, הגיע תורם של האחים הקטנים שלנו להחליף את מקומנו לצידו של אבא, צייד הסברסים. להמשיך לקרוא