עוגיות שוקולד-מנטה

עוגיות שוקולד-מנטה 1

עבר די הרבה זמן מאז שהעליתי פוסט. את אתגר הצבעים הגדול זנחתי לחלוטין (או לפחות בינתיים), והאמת שגם די הרבה זמן לא ממש נכנסתי למטבח. חוץ מהדברים הבסיסים, ומדי פעם בסופ"שים עם המשפחה לא בישלתי או אפיתי יותר מדי לאחרונה. איכשהו, בשלב מסוים, שקית צ'יטוס הפכה להיות ארוחת ערב לגיטימית. גיליתי שמאז שעברתי לגור לבד אין לי יותר מדי השראה. כשאין לי למי לבשל חוץ מלעצמי אני לא באמת טורחת להשקיע יותר מדי. להמשיך לקרוא

פאי קישואים ונענע

בחג השבועות יש שני כוכבים גדולים – עוגות גבינה ופשטידות. פלא שאני אוהבת את החג הזה? אני יודעת שאומרים שפשטידות, או אוכל חלבי בכלל, זה "אוכל של בנות" בניגוד לבשר שנחשב ל"אוכל של בנים" אבל אצלנו בבית כולם מתים על פשטידות, ולי יש רק אחים אז רק שתדעו שסטיגמות זה לא הכול בחיים. להמשיך לקרוא

מיום ראשון דיאטה?

באמת שאני לא מתכננת את זה, זה פשוט קורה. תמיד. אני מתחילה במחשבה של "הנה, הפעם אני אכין משהו בריא ודיאטתי שאפילו יהיה טעים" אבל איכשהו לוקחת פניה לא נכונה בדרך והמתכון הדיאטתי שלי, גם אם עדיין סוגשל בריא, הופך להיות פצצת אנרגיה מטורפת. אני אומרת לכם – תחת הידיים שלי אני מצליחה להשחית גם את התמימים שבירקות. להמשיך לקרוא

אחרי החגים

אם אתם זוכרים, לא מזמן הייתי בטיול לרומא, וכמובן שחזרתי מלאת השראה (ויראה) מהמטבח האיטלקי ה-הו כה מדהים. רק מה, הגיעו כל חגי תשרי (שאני אומנם אוהבת, אבל למה באמצע?) וכמובן שרציתי לפרסם מתכונים לחגים, וכך נאלצתי לדחוק לשוליים רשומות כגון זו. אך לא עוד! החגים נגמרו (לעת עתה), ועם החזרה לשגרה, אפשר גם לחזור לתכנית המקורית. להמשיך לקרוא

סמבוסק מצרי במילוי גבינת חמד ונענע מיובשת

יש מאכלים מסוימים שכיף יותר להכין בצוותא. לא כי קשה יותר להכין אותם לבד, אלא כי משהו בחברותא של הכנה איכשהו עושה הכול טעים יותר. ככה גם במקרה של הסמבוסקים האלו. בכל שנה (ורק פעם בשנה) אמא שלי ואני מכינות יחדיו את הכיסנים המצריים הקסומים האלו – סמבוסקים קטנים ממולאים בגבינת חמד ובנענע מיובשת. זהו אחד מהמאכלים האהובים עליי ביותר, ובהחלט הופך את כל הקטע הזה של "צום" ו"חשבון נפש" לקל יותר, כאשר זה מה שמחכה לנו בסופם.

להמשיך לקרוא

נאם טוק מו – המפל


סיפור שהיה כך היה – לפני כמה זמן הייתי במסעדה בית תאילנדי בתל אביב, ושם החלטתי להזמין מנה שתוארה כ"הכי איסן שיש" – "בשר לבן/בקר (שייטל) צלוי פרוס עם נענע, בצל סגול, כוסברה, פלפל חריף יבש כתוש ומעט לימון סחוט בתיבול "איסן" מסורתי" או במילים אחרות – נאם טוק מו. למרות שצוירו ליד המנה 4 (!) פלפלים חריפים החלטתי להזמין את המנה, פשוט כי היא נראתה לי הכי מעניינת בתפריט. זאת הייתה טעות. לא בגלל שהמנה לא טעימה, אלא בגלל שהיא הייתה כ"כ חריפה שאחרי שני ביסים נראתי כמו דמות מסרט מצויר – פרצוף אדום ועשן יוצא מהאוזניים. להמשיך לקרוא