עוגיות קוקוס-תפוז

האמת? שכחתי כמה זה קשה לעבור דירה. אני לא מדברת רק על הקטע הפיזי של האריזה והפריקה (שהוא קשה בפני עצמו), אלא גם על הקטע הנפשי. באיזה שלב בחיים שלנו אנחנו הופכים להיות מחסן? רק כאשר צריך להתחיל לשים את כל הדברים שלנו בארגזים אנחנו קולטים כמה שטויות אנחנו צוברים בחיים. חלק שטויות שצברנו בדרך, חלק שטויות שקיבלנו מאחרים ואין לנו מושג למה לעזאזל אנחנו שומרים עליהם. להמשיך לקרוא

טארט טאטן אגסים עם בצק שקדים

בזמן האחרון אני מרגישה שאני מזניחה קצת את הבלוג. אני כרגע בתהליכים של מעבר דירה (סיוט, אגב) והכול מרגיש לי מבולגן. לשמחתי, הפרויקט החודשי של "כחומר ביד הבלוגר" גורם לי לעצור קצת ולעשות סדר, כי עם כל הכבוד למעברי דירה, על ההשתתפות בפרויקט אני לא מוותרת כ"כ בקלות. להמשיך לקרוא

עוגת פיסטוקים ופירות יער וגם בלוגולדת 3

אני לא מאמינה שעברו כבר 3 שנים מאז שפרסמתי את הפוסט הראשון בבלוג. אני עוד יותר לא מאמינה שבמהלך שלוש השנים האחרונות העליתי 218 פוסטים ו-240 מתכונים, גם סיבה להיות גאה, לא? להמשיך לקרוא

פאי תפוחים שיכור

"מה שטוב בראש השנה, חוץ מתפוח בדבש, זו ההזדמנות להתחיל הכול מחדש" (- מקור לא ידוע)
המשפט הזה, שאני נושאת עמי מאז שקראתי אותו לראשונה, מקבל השנה משנה תוקף מבחינתי, כיוון שאני מתכננת השנה הרבה מאוד שינויים (שעם חלקם כבר התחלתי), ובעוד שאני מקווה שיהיו לטובה אני גם יודעת שבפועל, הם יהיו מה שאני אעשה שהם יהיו. להמשיך לקרוא

עוגת דבש ללא דבש (טבעוני)

הקטע עם ברווזים הוא שלפעמים רק בגלל שמשהו נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז זה לא בהכרח אומר שזה ברווז. לפעמים זה רק מישהו שמחופש לברווז. אותו דבר עם עוגות דבש – רק בגלל שמשהו נראה כמו עוגת דבש, מריח כמו עוגת דבש ונטעם כמו עוגת דבש זה לא אומר שזה אכן עוגת דבש. לפעמים זה רק עוגת תמרים שהתחפשה לעוגת דבש. להמשיך לקרוא

עוגות חמאת בוטנים אישיות עם פצפוצי שוקולד וקרמל (פרווה)

לפני כמה חודשים הצטרפתי לפרויקט בשם "שבת מתוקה" שבו מתאספים פעם בחודש אנשים חובבי אפייה ואופים מאפים מתוקים לעמותות/ארגונים שונים (לרוב גם מהסוג שפחות זוכה לתשומת לב). להמשיך לקרוא

טיול למטיבי לסת – פריז (חלק ב')

אחרי שפתחתי לכם את התיאבון עם חלק א' של הטיול לפריז, הגיע הזמן להמשיך לחלק ב'. אז איפה הפסקנו? אה, כן. באות L. להמשיך לקרוא

טיול למטיבי לסת – פריז (חלק א')

אני מודה שהתלבטתי המון אם בכלל להעלות את הפוסט הזה או לא. ראשית, פריז היא ה-בירה הקולינרית, וזה גם אומר שכבר כתבו עליה רבים וטובים ממני. שנית, בלתי אפשרי לעשות שני צעדים בעיר הזאת מבלי להיתקל באיזו מאפייה/קונדיטוריה/ביסטרו/חנות מדהימה ועם כל הרצון הטוב, לא יכולתי לצלם בכל אחת ולכתוב על כל המקומות האלה בפוסט אחד. מצד שני, לא יכולתי לבלות שבוע בפריז ולא לכתוב על זה כלום, נכון? אז אולי הפוסט הזה לא יחדש שום דבר לפודים הפרנקופילים שביניכם, אבל לפחות תוכלו לראות כמה תמונות מגרות… להמשיך לקרוא

קלפוטי דובדבנים

זוכרים את הפוסט הקודם על עוגת פריחת הדובדבן, שהיה חלק מהפרויקט החודשי של כחומר ביד הבלוגר? אז כיוון שבכל זאת מדובר במתכון קצת מורכב, והיו מעורבים הרבה חששות בתהליך ההכנה שלו, הכנתי הפעם גם מתכון גיבוי, שיהיה למקרה שהעוגה לא תצא כמו שרציתי/חשבתי שהיא תצא. כיוון שהעוגה יצאה אפילו טעימה משחשבתי, העליתי את המתכון ההוא כחלק מהפרויקט, ואת זה שמרתי למועד אחר. להמשיך לקרוא

עוגת פריחת הדובדבן

בקרוב אני טסה לפריז. בניגוד לפעמים הקודמות שהייתי שם (זאת תהיה הפעם הרביעית שלי), זאת בעצם הפעם הראשונה שאוכל ליהנות מהעיר הזאת כמו תיירת, עם כל המשתמע מכך. בפעמים הקודמות שלי שם תמיד התארחתי אצל המשפחה, שאומנם יש לזה יתרונות אדירים, אך זה גם אומר שארוחת בוקר הייתי אוכלת אתם בבית, כנ"ל לגבי ארוחת ערב ובמהלך היום הם היו דואגים לי לסנדוויץ' ואפילו לשתייה. זה כמובן מאוד מתחשב ומוערך, אבל לפודית כמוני זה גם "קצת" מגביל: להיות בעיר האורות, בירת הקולינריה העולמית, ולא לטעום כמעט משום דבר :-(. להמשיך לקרוא