במיה מוקפצת בתיבול מצרי

במיה מוקפצת בסגנון מצרי

רגע לפני שנגמר חודש מרץ, ואתו כל כל המתכונים הירוקים באתגר הצבעים הגדול (חכו חכו – צפוי אחד נוסף לקינוח, או אולי זה למנה ראשונה?), הנה מתכון ירוק נוסף עם אחד מהירקות הכי ירוקים והכי שנויים במחלוקת – הבמיה. להמשיך לקרוא

מועדים לשמחה

ממש מירוץ החגי תשרי האלה – עוד לא סיימנו לחשוב על ראש השנה וכבר הגיע יום כיפור, ובשנייה שזה נגמר כבר מתחילים לבנות סוכות. אם לא היה את כיפור באמצע כדי להירגע קצת מכל האוכל (אני בכלל לא מתכוונת להתחיל לדבר על הארוחה המפסקת והארוחה הפותחת שבהן אוכלים פי שלוש כפיצוי) לא היינו מפסיקים לאכול לאורך כל חודש תשרי… להמשיך לקרוא

עונג שבת

"מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין*, ואם מת יתעסקו בו עממין. וכל המאמין, צריך לבשל ולהטמין, לענג את השבת ולהשמין, ויזכה לקץ הימין."רז"ה בפרק שלישי במסכת שבת)
*סוטה מדרך הישר

למרוקאים יש את הסכינה, לאשכנזים יש את הטשולנט, לבוכרים יש את האושיסבו ולעירקאים יש את הטבית. ומה יש למצרים כדי לענג את השבת? להמשיך לקרוא

מתוק לי מתוק לי

בשבוע שעבר היה אטרף הכנת עוגיות אצלנו בבית. בכל יום שחזרתי הביתה מצאתי עוד ועוד קופסאות מלאות בכל טוב – עוגיות שוקולד, עוגיות לימון, ביסקוטי, בקלוואה ומה לא. עם זאת רק במתכון אחד הספקתי לעזור לאמי, וכמובן, גם לצלם תוך כדי. לא פעם הזכרתי את מחברת המתכונים של אמא שלי – אותה מחברת מצהיבה שאוצרת בתוכה מתכונים מנצחים שאספה אמי במשך השנים. גם הפעם מדובר במתכון מנצח מאותה מחברת מדוברת – כונאפה של אגוזי לוז. להמשיך לקרוא

סמבוסק מצרי במילוי גבינת חמד ונענע מיובשת

יש מאכלים מסוימים שכיף יותר להכין בצוותא. לא כי קשה יותר להכין אותם לבד, אלא כי משהו בחברותא של הכנה איכשהו עושה הכול טעים יותר. ככה גם במקרה של הסמבוסקים האלו. בכל שנה (ורק פעם בשנה) אמא שלי ואני מכינות יחדיו את הכיסנים המצריים הקסומים האלו – סמבוסקים קטנים ממולאים בגבינת חמד ובנענע מיובשת. זהו אחד מהמאכלים האהובים עליי ביותר, ובהחלט הופך את כל הקטע הזה של "צום" ו"חשבון נפש" לקל יותר, כאשר זה מה שמחכה לנו בסופם.

להמשיך לקרוא

מחברת המתכונים של אמא

לאמא שלי יש מחברת שמכילה את כל טעמי ילדותי. בכתב עגול ומדויק, לעתים בתוספת רישומים פשוטים להסבר נוסף, אספה אימי מתכונים מחמותה, מהאחיות, מהחברות וממי שהיה מוכן ללמד ולהראות, ולא רק שהיא למדה – היא התעלתה על כל מוריה ותחת ידיה היו יוצאים מיני מאפים קסומים וטעימים עד כאב. עם השנים היא אופה פחות ופחות, אך כל אימת שהמחברת הזאת יוצאת החוצה אנחנו יודעים שמשהו טוב הולך לקרות. להמשיך לקרוא