מרק מיסו וירקות וטופו מטוגן

טוב, עבר רק שבוע וחצי מאז שאמרתי שאני אעלה פוסט ועד שאני מעלה אותו בפועל, אבל להגנתי יאמר שהיו אלו שבוע וחצי עמוסים ביותר, והעייפות עזה עד מאוד. עזה עד כדי כך שאני לא ארחיב במילים הפעם – פשוט אין לי יותר מדי מילים להרחיב (רואים – אפילו חזרתי על אותו משפט פעמיים, רק בסדר הפוך). להמשיך לקרוא

בחזרה לעתיד

אז נכון, במקור תכננתי להעלות מתכון של צ'ורוס, אבל אחרי ניסיון כושל (וחוסר זמן לניסיון נוסף) החלטתי לדבוק בטענה שהמרשתת מלאה גם ככה במתכונים לצ'ורוס אז למה לא לעשות משהו שונה, משהו מיוחד, משהו נוסטלגי…

הפוסט הזה הוא כולו מחווה לשנות השמונים, וליתר דיוק – למסעדות הסיניות של שנות השמונים. להמשיך לקרוא

לא על האוזן לבדה

כשחושבים על מאכלי פורים בדר"כ חושבים על אוזני המן, אבל אוזני המן זה לא המאכל היחידי המשויך לחג. אחת מהעוגיות האהובות עליי ביותר הן עוגיות מקרוד (המכונות לעתים מקרוט) – עוגיות סולת עדינות במילוי תמרים, מטוגנות ומושרות בסירופ. ותאמינו או לא – אלו עוגיות מסורתיות של פורים. יש שיגידו שהן שייכות למטבח הטריפוליטאי, ויש שיגידו למטבח התוניסאי. הגרסה הזאת שייכת למטבח המרוקאי. להמשיך לקרוא

חג האורות

כולנו מכירים את סיפור חנוכה: מרד החשמונאים בתקופת הבית השני נגד היוונים שאז שלטו בארץ, וכמובן נס פך השמן שהספיק להדלקת המנורה במשך 8 ימים. בשל הנס הזה זכה החג לכינוי "חג האורות". אך היהודים הם לא היחידים שחוגגים את חג האורות. הדיוואלי או "פסטיבל האורות", הוא אחד מהחגים החשובים ביותר בתרבות ההינדית. כמו חנוכה, גם חג זה מציין את ניצחון האור על החושך. להמשיך לקרוא

חג ההודינוכה

פעם בכמה זמן מתרחש אירוע נדיר, כמו ליקוי ירח או ליקוי חמה, או מטר מטאורים. השנה מתרחש אירוע כזה, ולמרות שגם הוא תלוי בשמש ובירח הוא תלוי במובן מסוים גם בבני האדם, או יותר נכון, ביהודים שקבעו את לוח השנה לפי הירח ובנוצרים שקבעו את לוח השנה לפי השמש. השנה, בפעם האחרונה ל-70,000 שנים הקרובות, חג החנוכה וחג ההודיה האמריקאי חופפים בתאריכים. להמשיך לקרוא

סדנת סושי – חלק ב'

בעיני, סושי זאת תופעה מעניינת. זה סוג של פאסט-פוד, אבל לא ג'אנק פוד. זה יפני, אבל עם השפעות מכל העולם, וזה איכשהו הצליח להשתלב בארץ שלנו גם ברמת החומוס-צ'יפס-סלט, וגם ברמת האוט-קוטור הקולינרי.

אז אחרי שבתחילת השבוע למדנו איך להכין את האורז לסושי, איך לפלט את הדגים ואיך לחתוך את הירקות, הגיע הזמן להתחיל לגלגל. כמעט. להמשיך לקרוא

סדנת סושי – חלק א'

בפעם הראשונה שטעמתי סושי לא ממש התלהבתי. אני זוכרת (למרות שזה היה די מזמן) שהדבר העיקרי שחשבתי היה "חמוץ", ולא במובן הטוב של המילה. היום אני יודעת לומר שסושי צריך לאכול במקום שמתמחה בסושי. אז אומנם אכלתי במסעדה אסייתית, אך לא בכזו שמתמחה בסושי, וכיוון שבזמנו התחום עוד היה חדש, היה לזה חשיבות מכרעת. בפעם הראשונה שאכלתי סושי ובאמת הבנתי על מה כולם מתלהבים היה במסעדה שזאת הייתה המומחיות שלה (מנגד, זה היה גם המקום שבו גיליתי לראשונה שאני שונאת פסיפלורה). להמשיך לקרוא

אדונית התבלינים

כשמנטקה קראו לכחומר ביד הבלוגר "אתגר חודשי" הם התכוונו לזה. חומרי הגלם שהם בוחרים מדי חודש הם בהחלט מאתגרים. החודש, עם זאת, היה מאתגר מהרגיל. שומשום? באמת? ברוב המתכונים שומשום משמש לקישוט, לא כחומר גלם העיקרי שעליו מתבסס הקינוח. נכון, מנטקה אפשרו ליצור מתכונים גם מתוצרי שומשום, קרי טחינה וחלבה – שאת שניהם אני אוהבת מאוד, אבל מסתבר שאני אוהבת להכניס ראש בריא למיטה חולה.

להמשיך לקרוא

געגועי ללונדון


אני מודה ומתוודה: למרות שהייתי בלונדון 3 פעמים עד כה, מעולם לא יצא לי לטעום את ה-מאכל הלאומי שלהם – פיש אנד צ'יפס. תמיד התכוונתי ואיכשהו, תמיד לא יצא. מבחינתי, כמובן, זה רק תירוץ לחזור לשם שוב. ומי יודע? – אולי בפעם הבאה יתמזל מזלי. להמשיך לקרוא