במיה מוקפצת בתיבול מצרי

במיה מוקפצת בסגנון מצרי

רגע לפני שנגמר חודש מרץ, ואתו כל כל המתכונים הירוקים באתגר הצבעים הגדול (חכו חכו – צפוי אחד נוסף לקינוח, או אולי זה למנה ראשונה?), הנה מתכון ירוק נוסף עם אחד מהירקות הכי ירוקים והכי שנויים במחלוקת – הבמיה. להמשיך לקרוא

או-ממי

לא פעם כתבתי על אהבתי למטבח האסייתי – הוא נגיש, טעים ותמיד מרגיש בריא (גם כשהוא לא) – אז איך אפשר לא לאהוב? כשאין לי יותר מדי זמן, או כשפשוט אין לי כוח להשקיע תמיד אני פונה למטבח האסייתי לתשובה כי במינימום השקעה אפשר לקבל מקסימום תוצאה. להמשיך לקרוא

לשחות נגד הזרם

בזמן האחרון היו הרבה מתוקים בבלוג, וכיוון שפורים ממש מעבר לפינה סביר להניח שיהיו עוד הרבה מתוקים בתקופה הקרובה, אז חשבתי שאולי ניקח הפוגה קטנה השבוע מאפייה, כדי לבשל קצת. להמשיך לקרוא

גברת עם סלים

שוק הכרמל ביום שישי של 08:00 בבוקר זה חוויה שונה לחלוטין שוק הכרמל ביום שישי ב-12:00. בשעות האלו מגיעים כל המקומיים לערוך את הקניות לשבת, הם מכירים את המוכרים בשמות, ואילו המוכרים יודעים בדיוק מה הם אוהבים. "שמרתי לכם משהו מיוחד", אומר המוכר לזוג שבא כל שבוע לקנות דגים מעושנים לשבת. "שמעון, תוציא, תוציא ת'נסיך". בינתיים, זוג הסבתות מתעצבנות על כל הישראלים שמעכבים להם את התנועה, ומטיילים להם בנחת "מילא התיירים, אבל מה יש לאלה ללכת כ"כ לאט ולהסתכל על כל דבר?" להמשיך לקרוא

ירוק עד


זוכרים את הפרסומת הזאת מפעם – "בשבילו זה דני, בשבילך חלב"? (אם לא – הנה תזכורת). אז בשבילי ככה זה אוכל אסייתי – מצד אחד טעים מצד שני בריא. מה שנקרא win win situation. להמשיך לקרוא

נאם טוק מו – המפל


סיפור שהיה כך היה – לפני כמה זמן הייתי במסעדה בית תאילנדי בתל אביב, ושם החלטתי להזמין מנה שתוארה כ"הכי איסן שיש" – "בשר לבן/בקר (שייטל) צלוי פרוס עם נענע, בצל סגול, כוסברה, פלפל חריף יבש כתוש ומעט לימון סחוט בתיבול "איסן" מסורתי" או במילים אחרות – נאם טוק מו. למרות שצוירו ליד המנה 4 (!) פלפלים חריפים החלטתי להזמין את המנה, פשוט כי היא נראתה לי הכי מעניינת בתפריט. זאת הייתה טעות. לא בגלל שהמנה לא טעימה, אלא בגלל שהיא הייתה כ"כ חריפה שאחרי שני ביסים נראתי כמו דמות מסרט מצויר – פרצוף אדום ועשן יוצא מהאוזניים. להמשיך לקרוא

זבנג וגמרנו


באמצע שבוע תמיד מחפשים קיצורי דרך במטבח. אין כוח להשקיע שעות בבישול אחרי יום עבודה ארוך, כשעוד מחכה לנו משמרת שנייה בבית. האתגר: להכין אוכל במהירות, אבל שגם יהיה טעים וגם בריא (אפשר להתפשר על רק טעים, אבל לא על רק בריא. אני יודעת שאומרים שבריאות זה הכי חשוב בחיים, אבל לדעתי הבריאות שלנו לא שווה הרבה בלי משהו שעבורו שווה לחיות, אוכל למשל…). האתגר למתקדמים: להכין אוכל במהירות, שיהיה גם טעים, גם בריא וגם אכיל למחרת, כי אני לדוגמה מעדיפה להביא אוכל לעבודה ולא לקנות בחוץ (כמה כבר אפשר לאכול סלט-סביח-שווארמה-שניצלבפיתה-חומוסצ'יפסלט?). הפתרון: שתי תוספות בריאות ומהירות הכנה שגם מתחממות נפלא במיקרו/טוסטר אובן. ולמה הן מתווספות הפעם? – לנקניקיית צ'וריסו עסיסית. יאמי!
להמשיך לקרוא

אסיה זה כאן

 

גילוי נאות: מעולם לא הייתי במזרח. יותר מכך, עם חוש הכיוון שלי בטח הייתי מנסה להגיע להודו ומגלה בטעות את אמריקה. ההיכרות היחידה שלי עם המטבח האסייתי היא בעצם דרך העיבוד הישראלי שלו, אבל לדעתי זה גם חלק מהיופי, איך שהמטבח שלנו שואב השראה מאיפה שרק אפשר, ולוקח את זה לכיוונים חדשים ומעניינים. למטבח הישראלי יש נטייה "לעברת" מטבחים זרים, ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. אפילו במונח "אקזוטי" יש להשתמש בסיוג מה, כי יש לנו נטייה לאמץ לחיקנו כל דבר חדש, ולשייך אותו אלינו. דוגמה טובה לכך היא חלב הקוקוס, אשר מקורו אולי במזרח הרחוק, אבל היום אין כמעט מכולת שלא מחזיקה את המוצר, שלא לדבר על הפתרון הנוח שהוא מספק לקהילה שומרת הכשרות. האמביוולנטיות הזאת מתבטאת גם בכך שמצד אחד יש בנו רעב בלתי פוסק לחידוש ולחדשנות בתחום האוכל, בין אם זה בהכרות עם חומרי גלם חדשים, ובין אם זה בהיכרות עם מאכלים ועם מטבחים אחרים, ומצד שני אנחנו נצמדים למוכר ולאהוב, מסתמכים על מסורות הבישול העתיקות שמגדירות אותנו כעדה וכעם.
להמשיך לקרוא