מרק מיסו וירקות וטופו מטוגן

טוב, עבר רק שבוע וחצי מאז שאמרתי שאני אעלה פוסט ועד שאני מעלה אותו בפועל, אבל להגנתי יאמר שהיו אלו שבוע וחצי עמוסים ביותר, והעייפות עזה עד מאוד. עזה עד כדי כך שאני לא ארחיב במילים הפעם – פשוט אין לי יותר מדי מילים להרחיב (רואים – אפילו חזרתי על אותו משפט פעמיים, רק בסדר הפוך). להמשיך לקרוא

מרק ירקות עשיר עם קניידלך אגוזים

לא מזמן קיבלתי שיחת טלפון ממשרד יח"צ ובה שאלו אותי אם הייתי רוצה לנסות את הסיר החדש של Tefal, ואני כמובן אמרתי "למה לא?". אחרי הכול, אבא שלי תמיד לימד אותי שאם נותנים תיקח, וכשמדובר בכלי מטבח ועוד של Tefal, מי אני שאסרב? להמשיך לקרוא

פתיחת עונת הטיגונים

אני לא יודעת מה יש לי מאוכל הודי בחנוכה, אבל ברגע שהתחלתי לחשוב איזה אוכל (מטוגן כמובן) להכין לקראת החג, עלו לי בראש רק מאכלים הודים: בהג'י, סמוסה, בטטה וואדה ומה לא. הייתם חושבים שמיציתי אחרי הגולב ג'אמון מהחנוכה שעברה, אבל מסתבר שממש לא! וזה לא שהמטבח ההודי ידוע במיוחד דווקא בטיגון עמוק. אם כבר – האמריקאים הם אלה שידועים בכך שהם מטגנים כל דבר (אבל כל דבר! שמעתם פעם על חמאה מטוגנת, על פאי מטוגן, או על חטיפי שוקולד מטוגנים? האמריקאים האלו היו מטגנים את פסל החירות, אם הם רק היו מוצאים סיר גדול מספיק!) להמשיך לקרוא

מיום ראשון דיאטה?

באמת שאני לא מתכננת את זה, זה פשוט קורה. תמיד. אני מתחילה במחשבה של "הנה, הפעם אני אכין משהו בריא ודיאטתי שאפילו יהיה טעים" אבל איכשהו לוקחת פניה לא נכונה בדרך והמתכון הדיאטתי שלי, גם אם עדיין סוגשל בריא, הופך להיות פצצת אנרגיה מטורפת. אני אומרת לכם – תחת הידיים שלי אני מצליחה להשחית גם את התמימים שבירקות. להמשיך לקרוא

לשחות נגד הזרם

בזמן האחרון היו הרבה מתוקים בבלוג, וכיוון שפורים ממש מעבר לפינה סביר להניח שיהיו עוד הרבה מתוקים בתקופה הקרובה, אז חשבתי שאולי ניקח הפוגה קטנה השבוע מאפייה, כדי לבשל קצת. להמשיך לקרוא

סדנת סושי – חלק ב'

בעיני, סושי זאת תופעה מעניינת. זה סוג של פאסט-פוד, אבל לא ג'אנק פוד. זה יפני, אבל עם השפעות מכל העולם, וזה איכשהו הצליח להשתלב בארץ שלנו גם ברמת החומוס-צ'יפס-סלט, וגם ברמת האוט-קוטור הקולינרי.

אז אחרי שבתחילת השבוע למדנו איך להכין את האורז לסושי, איך לפלט את הדגים ואיך לחתוך את הירקות, הגיע הזמן להתחיל לגלגל. כמעט. להמשיך לקרוא

סדנת סושי – חלק א'

בפעם הראשונה שטעמתי סושי לא ממש התלהבתי. אני זוכרת (למרות שזה היה די מזמן) שהדבר העיקרי שחשבתי היה "חמוץ", ולא במובן הטוב של המילה. היום אני יודעת לומר שסושי צריך לאכול במקום שמתמחה בסושי. אז אומנם אכלתי במסעדה אסייתית, אך לא בכזו שמתמחה בסושי, וכיוון שבזמנו התחום עוד היה חדש, היה לזה חשיבות מכרעת. בפעם הראשונה שאכלתי סושי ובאמת הבנתי על מה כולם מתלהבים היה במסעדה שזאת הייתה המומחיות שלה (מנגד, זה היה גם המקום שבו גיליתי לראשונה שאני שונאת פסיפלורה). להמשיך לקרוא

חג סוכות תעשה לך

לכל חג מאכלים המיוחדים רק לו. פסח והמצות, פורים ואוזני המן, חנוכה והסופגניות וכן הלאה. אבל כשמגיעים לסוכות – כלום. נכון, צריך לשבת בסוכה שבעה ימים, אבל מה תאכלו שם, זה כבר סיפור אחר. כשאומרים לי סוכות, רק מאכל אחד עולה לי בראש – קוסקוס. ובמה שונה הקוסקוס של סוכות מהקוסקוס בשאר השנה?

להמשיך לקרוא

עונת החתונות

טקס החינה סובב כולו סביב החינה עצמה, מעין חומר אדום-כתום בעל מרקם מעט בוצי, המופק מעלי הצמח אשכול הכופר שמסמל שמירה מעין הרע, סגולה לפריון, אושר ושלמות בחיי הנישואין, בריאות וחיים ארוכים. את החינה מניחים על כפות ידי החתן והכלה לפני החתונה.

להמשיך לקרוא

הארוחה הכי חשובה



יש הטוענים שארוחת בוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום. אני לא יודעת אם יש בכך אמת, אבל גם אני חייבת להודות שכשהבוקר מתחיל בארוחה מוצלחת, המשך היום בדר"כ נראה הרבה יותר טוב. רוב הזמן, עם זאת, למי יש זמן להשקיע בארוחת בוקר? במהלך השבוע אני מסתפקת לרוב בקפה ובלחם קלוי עם משהו מעל (בדר"כ גבינה, חמאה או שניהם), או בקערת דגנים. לפעמים איזה פרי עונתי טעים. בשביל להשקיע צריך זמן – ועל זה נאמר לכל שבוע יש סוף שבוע. להמשיך לקרוא