מרק מיסו וירקות וטופו מטוגן

טוב, עבר רק שבוע וחצי מאז שאמרתי שאני אעלה פוסט ועד שאני מעלה אותו בפועל, אבל להגנתי יאמר שהיו אלו שבוע וחצי עמוסים ביותר, והעייפות עזה עד מאוד. עזה עד כדי כך שאני לא ארחיב במילים הפעם – פשוט אין לי יותר מדי מילים להרחיב (רואים – אפילו חזרתי על אותו משפט פעמיים, רק בסדר הפוך). להמשיך לקרוא

עוגת פריחת הדובדבן

בקרוב אני טסה לפריז. בניגוד לפעמים הקודמות שהייתי שם (זאת תהיה הפעם הרביעית שלי), זאת בעצם הפעם הראשונה שאוכל ליהנות מהעיר הזאת כמו תיירת, עם כל המשתמע מכך. בפעמים הקודמות שלי שם תמיד התארחתי אצל המשפחה, שאומנם יש לזה יתרונות אדירים, אך זה גם אומר שארוחת בוקר הייתי אוכלת אתם בבית, כנ"ל לגבי ארוחת ערב ובמהלך היום הם היו דואגים לי לסנדוויץ' ואפילו לשתייה. זה כמובן מאוד מתחשב ומוערך, אבל לפודית כמוני זה גם "קצת" מגביל: להיות בעיר האורות, בירת הקולינריה העולמית, ולא לטעום כמעט משום דבר :-(. להמשיך לקרוא

גברת עם סלים

שוק הכרמל ביום שישי של 08:00 בבוקר זה חוויה שונה לחלוטין שוק הכרמל ביום שישי ב-12:00. בשעות האלו מגיעים כל המקומיים לערוך את הקניות לשבת, הם מכירים את המוכרים בשמות, ואילו המוכרים יודעים בדיוק מה הם אוהבים. "שמרתי לכם משהו מיוחד", אומר המוכר לזוג שבא כל שבוע לקנות דגים מעושנים לשבת. "שמעון, תוציא, תוציא ת'נסיך". בינתיים, זוג הסבתות מתעצבנות על כל הישראלים שמעכבים להם את התנועה, ומטיילים להם בנחת "מילא התיירים, אבל מה יש לאלה ללכת כ"כ לאט ולהסתכל על כל דבר?" להמשיך לקרוא