סלט ירוקים בסגנון מיס קפלן

סלט קפלן 1

חודש נוסף חלף באתגר הצבעים הגדול והפעם שלט הצבע ירוק. יש לי חיבה לא מוסברת לירקות ירוקים – יש בהם משהו שתמיד מרגיש רענן ונקי. להמשיך לקרוא

במיה מוקפצת בתיבול מצרי

במיה מוקפצת בסגנון מצרי

רגע לפני שנגמר חודש מרץ, ואתו כל כל המתכונים הירוקים באתגר הצבעים הגדול (חכו חכו – צפוי אחד נוסף לקינוח, או אולי זה למנה ראשונה?), הנה מתכון ירוק נוסף עם אחד מהירקות הכי ירוקים והכי שנויים במחלוקת – הבמיה. להמשיך לקרוא

מרק מיסו וירקות וטופו מטוגן

טוב, עבר רק שבוע וחצי מאז שאמרתי שאני אעלה פוסט ועד שאני מעלה אותו בפועל, אבל להגנתי יאמר שהיו אלו שבוע וחצי עמוסים ביותר, והעייפות עזה עד מאוד. עזה עד כדי כך שאני לא ארחיב במילים הפעם – פשוט אין לי יותר מדי מילים להרחיב (רואים – אפילו חזרתי על אותו משפט פעמיים, רק בסדר הפוך). להמשיך לקרוא

עוגת דבש ללא דבש (טבעוני)

הקטע עם ברווזים הוא שלפעמים רק בגלל שמשהו נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז זה לא בהכרח אומר שזה ברווז. לפעמים זה רק מישהו שמחופש לברווז. אותו דבר עם עוגות דבש – רק בגלל שמשהו נראה כמו עוגת דבש, מריח כמו עוגת דבש ונטעם כמו עוגת דבש זה לא אומר שזה אכן עוגת דבש. לפעמים זה רק עוגת תמרים שהתחפשה לעוגת דבש. להמשיך לקרוא

שני סלטי גזר צבעוניים

בהמשך לפוסט הקודם, אנחנו ממשיכים גם היום בעוד שני מתכוני סלטים, והפעם – גזר. גם הצרור הצבעוני הזה (בדומה לסלק הצבעוני מהפוסט הקודם) הוא תוצאה של ביקור בשוק האיכרים (הייתי רוצה לגור בתוך המקום המופלא הזה!), אך כמובן שאפשר להשתמש רק בגזרים רגילים. להמשיך לקרוא

שני סלטי סלק

אחד הדברים האהובים עליי במטבח הישראלי (ונעזוב לרגע בצד את הדיון לגבי מה זה מטבח ישראלי) זה השימוש הנרחב בירקות ובפירות: טריים, קלויים, צלויים, מבושלים, מוחמצים – מה שבא ברוך הבא. אני זוכרת שכשהייתי בלונדון בפעם הראשונה הייתי ממש בסוג שוק תרבותי מהמחסור המשווע של ירקות בתפריטים שלהם. לא היה דבר כזה תוספת של ירק לצד מנה עיקרית, וסלטים היו סוג של חייזרים בנוף המקומי. בפעם הראשונה שנתקלתי שם בתפוח, באיזה סוג של פיצוציה בתחנת המטרו לא פחות ולא יותר, ממש התרגשתי. להמשיך לקרוא

פיאסטה מקסיקנה – לחמניות אבוקדו במילוי מחית שעועית אדומה וצ'דר

אני יודעת שפסח זה עוד יומיים וכולם במוד בישולי הכשל"פ, אבל יש דברים אחרים בחיים חוץ מפסח, כמו למשל אתגר חדש לפרויקט של "כחומר ביד הבלוגר". הפעם הם בהחלט החליטו לאתגר אותנו, עם חומר גלם שלמרות שהוא פרי לכל דבר, הוא לא נתפס ככזה. הפעם האתגר היה לא רק לחשוב על מתכון חדש ומקורי עם חומר הגלם, אלא ממש לעשות סוג של שינוי תפיסתי. להמשיך לקרוא

סירות חצילים ממולאות בתבשיל ירקות הודי

לאוכל יש טעם שונה בחורף. משהו באוויר הקר ובריח הגשם איכשהו משפיע על בלוטות הטעם שלנו. גם סוג האוכל שאנחנו מכינים בחורף שונה. מדובר ביותר מחיפוש אחר מאכלים "חמים", כגון מרקים, נזידים וכו' – אלא משהו בתיבול, בריח, במרקם. בחורף אנחנו מחפשים יותר מאוכל שישביע אותנו, אנחנו מחפשים אוכל שינחם אותנו. שיחמם אותנו מבפנים. להמשיך לקרוא

פתיחת עונת הטיגונים

אני לא יודעת מה יש לי מאוכל הודי בחנוכה, אבל ברגע שהתחלתי לחשוב איזה אוכל (מטוגן כמובן) להכין לקראת החג, עלו לי בראש רק מאכלים הודים: בהג'י, סמוסה, בטטה וואדה ומה לא. הייתם חושבים שמיציתי אחרי הגולב ג'אמון מהחנוכה שעברה, אבל מסתבר שממש לא! וזה לא שהמטבח ההודי ידוע במיוחד דווקא בטיגון עמוק. אם כבר – האמריקאים הם אלה שידועים בכך שהם מטגנים כל דבר (אבל כל דבר! שמעתם פעם על חמאה מטוגנת, על פאי מטוגן, או על חטיפי שוקולד מטוגנים? האמריקאים האלו היו מטגנים את פסל החירות, אם הם רק היו מוצאים סיר גדול מספיק!) להמשיך לקרוא

בעבור נזיד עדשים

אני אוהבת מרקים, אבל כמו הרבה דברים בחיים שלי זה מגיע עם סייגים מסוימים. ככלות הכול, רק בגלל שאני אוהבים מרקים לא אומר שאני צריכה לאהוב את כל המרקים… למשל, למרקים הצלולים משום מה אף פעם לא ממש התחברתי. מרק עוף למשל (ויסלחו לי היהודים באשר הם) – ממש (אבל ממש!) לא עושה לי את זה. אני יותר בקטע של מרקים סמיכים, נזידים אפילו – מרקים עשירים מתוכן. להמשיך לקרוא