סירות חצילים ממולאות בתבשיל ירקות הודי

לאוכל יש טעם שונה בחורף. משהו באוויר הקר ובריח הגשם איכשהו משפיע על בלוטות הטעם שלנו. גם סוג האוכל שאנחנו מכינים בחורף שונה. מדובר ביותר מחיפוש אחר מאכלים "חמים", כגון מרקים, נזידים וכו' – אלא משהו בתיבול, בריח, במרקם. בחורף אנחנו מחפשים יותר מאוכל שישביע אותנו, אנחנו מחפשים אוכל שינחם אותנו. שיחמם אותנו מבפנים. להמשיך לקרוא

ריחות של חורף

אז אומרים שבסוף השבוע הקרוב כנראה ירד גשם. די בחצי הבטחה מסוג שכזה כדי לשמח אותי – אם יש דבר אחד שיותר טוב מגשם זה גשם בסופ"ש – לא צריך לצאת מהבית, אפשר פשוט להתכרבל מתחת לשמיכה חמה עם ספר טוב או מול סרט טוב, עם כוס של משהו חם ופשוט להתפנק. בעצם, אם יש דבר אחד שיכול להפוך את הסצנה הזאת למושלמת לחלוטין זה אם בנוסף לקולות הגשם בחוץ, יהיה בבית גם ריח של מאפים טריים. להמשיך לקרוא

שירת החציל


בבית שלנו אוהבים חצילים. כמה אוהבים? אני חושבת שהשיא היה שבערב שישי אחד היו לא פחות
מ-11 סלטים שונים על השולחן רק על בסיס חצילים. זה כמה. וזה לא רק בבית שלי, אגב. אנחנו אומה שאוהבת חצילים, כפי שיעידו אינספור תפריטי מסעדות שכולם מכילים וריאציה אחת או אחרת של הירק הזה. אך למרות שזהו ירק מופלא, ואפשר לעשות איתו כ"כ הרבה דברים טעימים לחצילים הקטנים המשומרים תמיד מעקמים את האף. להמשיך לקרוא

לחץ לחץ לחץ


אני מרגישה כאילו עבר נצח מאז הפוסט האחרון שכתבתי (שבוע יכול להיות סוג של נצח, לא?). יאמר להגנתי שחוץ מהעומס בעבודה היה לי גם יום הולדת (אז אתם כבר חייבים לוותר לי קצת), וזה אומר שיצאתי הרבה בזמן האחרון כדי לחגוג עם משפחתי ועם חברי השונים (בשבוע האחרון הספקתי כבר להיות בפראג הקטנה, בטנדורי, במועדון הקצינים, בפרנג'ליקו ובפבלה והיד עוד נטויה). זה לא אומר, עם זאת, שלא בישלתי לכם… להמשיך לקרוא

סלינו על כתפנו


כבר בתור ילדה היו לי רגשות אמביוולנטיים לגבי חג השבועות – מצד אחד שבועות במלעיל זהו חג הקציר, החג הלבן שמייצג יותר מכל את "ארץ זבת חלב ודבש" שלנו. שבועות במלרע, לעומת זאת הוא חג המים– בו מסוכן לצאת מפתח הבית בלי מגפים ומעיל גשם, מחשש פן תותקף בהשפרצות מים ספונטניות – או יותר גרוע – פן ישליכו עליך איזו ביצה סוררת.

להמשיך לקרוא