עוגת שוקולד, אגוזי לוז וקפה (פרווה)

לומר שאני לא טיפוס של קיץ זה לשון המעטה. גם אם אני ממש אתאמץ, קשה לי לחשוב על דברים שאני אוהבת בעונה הזאת (שלצערי, פה בארץ, נמשכת רוב השנה). עבורי, אחד הדברים היותר מבאסים זה חוסר החשק המוחלט להיכנס למטבח (ולראיה מיעוט הפוסטים לאחרונה). רק המחשבה של עמידה ליד הגז/תנור מעבירה בי גלי חום. להמשיך לקרוא

טיול למזרח

כשמנטקה הכריזו על אורז (כן, אורז) כחומר הגלם החודשי היו לי כמה וכמה רעיונות לגבי מה הייתי רוצה לעשות איתו. אני יודעת שבדר"כ אורז זה לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשחושבים על קינוח, אבל אם קצת מתעמקים ברעיון מגלים שיש מלא דברים שאפשר (וכדאי) לעשות עם אורז, על שלל צורותיו – אורז בצורתו הטבעית משמש לסוגים שונים של פודינג אורז (מהצרפתי הקרמי לפיליפיני הדביק), פצפוצי אורז הוא בסיס לשלל חטיפי שוקולד, וקמח אורז במזרח הוא חומר גלם מרכזי לממתקים שונים. להמשיך לקרוא

לשחות נגד הזרם

בזמן האחרון היו הרבה מתוקים בבלוג, וכיוון שפורים ממש מעבר לפינה סביר להניח שיהיו עוד הרבה מתוקים בתקופה הקרובה, אז חשבתי שאולי ניקח הפוגה קטנה השבוע מאפייה, כדי לבשל קצת. להמשיך לקרוא

מבחן התוצאה

ביום ההולדת האחרון קיבלתי מהאחים שלי במתנה מצלמה על תנאי. התנאי היה שאשפר את כישורי הצילום שלי, וכך כאשר אחי הגדול שלח לי דוא"ל על סדנת צילום מזון בגליץ, נרשמתי מיד. כלומר, כמעט מיד – כי כששאלו אותי איזו מצלמה יש לי לא ממש ידעתי לענות (מסתבר ש"אה, קטנה כזאת וכחולה של סמסונג" לא הייתה תשובה מספקת), והייתי צריכה לחכות עד שאחזור הביתה כדי לבדוק שהיא בכלל עונה על הקריטריונים שלהם, בתור המצלמה הקומפקטית שהיא. להמשיך לקרוא

האגדה על דרו קארי ועל עופרה חזה


בפעם הראשונה שנשארתי שבת בבאר-שבע, בזמן לימודי התואר הראשון, הזמנתי חברות לארוחת שישי. בגלל שידעתי שאחת מהן מאוד אוהבת אוכל הודי, החלטתי להכין את המנה הזאת – עוף בקארי וחלב קוקוס, לצד אורז. לא שערתי מה יהיו התוצאות של אותה החלטה גורלית. להמשיך לקרוא

חיי פאי


פיי/פאי (המספר, לא העוגה), הוא מספר טהור שמייצג את היחס הקבוע בין היקף המעגל לקוטרו. פיי/פאי הוא גם מספר אי-רציונלי כיוון שאינו ניתן לכתיבה כיחס בין שני מספרים שלמים. אם אתם דומים לי אפילו במעט, אז מה שכרגע אמרתי הוא סינית בשבילכם (או יוונית, במקרה הזה). אבל מה שאני כן יודעת על המספר זה שהוא ידוע לרוב כ-3.14, כמו התאריך של היום (לפי הכתיב האמריקאי), ושאחריו באות המון ספרות ושאנשים שמצליחים לזכור את הספרות האלו נחשבים, בחוגים מסוימים, לממש מגניבים (כן, אמרתי מגניבים. אני לא בטוחה מה זה אומר על החוגים שבהם אני מסתובבת, אבל לפחות יש בהם פאי). להמשיך לקרוא

אסיה זה כאן

 

גילוי נאות: מעולם לא הייתי במזרח. יותר מכך, עם חוש הכיוון שלי בטח הייתי מנסה להגיע להודו ומגלה בטעות את אמריקה. ההיכרות היחידה שלי עם המטבח האסייתי היא בעצם דרך העיבוד הישראלי שלו, אבל לדעתי זה גם חלק מהיופי, איך שהמטבח שלנו שואב השראה מאיפה שרק אפשר, ולוקח את זה לכיוונים חדשים ומעניינים. למטבח הישראלי יש נטייה "לעברת" מטבחים זרים, ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. אפילו במונח "אקזוטי" יש להשתמש בסיוג מה, כי יש לנו נטייה לאמץ לחיקנו כל דבר חדש, ולשייך אותו אלינו. דוגמה טובה לכך היא חלב הקוקוס, אשר מקורו אולי במזרח הרחוק, אבל היום אין כמעט מכולת שלא מחזיקה את המוצר, שלא לדבר על הפתרון הנוח שהוא מספק לקהילה שומרת הכשרות. האמביוולנטיות הזאת מתבטאת גם בכך שמצד אחד יש בנו רעב בלתי פוסק לחידוש ולחדשנות בתחום האוכל, בין אם זה בהכרות עם חומרי גלם חדשים, ובין אם זה בהיכרות עם מאכלים ועם מטבחים אחרים, ומצד שני אנחנו נצמדים למוכר ולאהוב, מסתמכים על מסורות הבישול העתיקות שמגדירות אותנו כעדה וכעם.
להמשיך לקרוא