עוגת קוקוס וסולת מושלגת

עוגת קוקוס וסולת מושלגת 1זהו. הנה עולה לו הפוסט האחרון לחודש הראשון באתגר הצבעים הגדול. חודש שלם שהיה כולו לבן. אז מצד אחד עמדתי באתגר של חודש שלם עם מאכלים בצבע לבן בלבד, ועמדתי גם בחלק של לפחות 3 מתכונים בחודש (זהו החמישי – ווהו!), אבל למרות התוכניות, יצא לי להכין רק מנות ראשונות/ קינוחים, ולא מנה עיקרית, אלא אם נחשיב את פשטידת הכרובית, רוקפור ומרווה כמנה עיקרית (ולגמרי אפשר – זוהי ארוחת ערב נהדרת, לצד סלט ירוק). להמשיך לקרוא

קיש כרובית, רוקפור ומרווה

קיש כרובית, רוקפור ומרווה

הגיע הזמן לפוסט חדש באתגר הצבעים הגדול, ואי אפשר לעשות חודש לבן בלי מתכון אחד כרובית, נכון? לשם שינוי, אבל, לא מדובר בכרובית של אייל שני (אם כי כבודה במקומה מונח). להמשיך לקרוא

חציל לבן צלוי עם רוטב יוגורט

חציל לבן צלוי עם רוטב יוגורטלפעמים, כשאני מתכננת להעלות מתכון פשוט במיוחד אני מרגישה שאני קצת מרמה. כאילו שאם זה לא מתכון מורכב ובן 8 קומות ל פ ח ו ת, הוא לא מספיק טוב או ראוי להיכנס לבלוג. אלו לרוב המתכונים שאני הכי מתלבטת לגביהם (אלו ומתכונים לא כשרים). אבל למה? בגלל שזה פשוט וקל זה לא ראוי להיקרא "מתכון"? לפעמים אנשים צריכים פשוט וקל. לא כל ארוחה צריכה להיות ארוחת גורמה. לפעמים גם לבלוגרים אין חשק לבשל. להמשיך לקרוא

פודינג אורז קטיפתי

פודינג אורז קטיפתי

בעיני, לא הרבה דברים יכולים להתעלות על סוף שבוע חורפי. קולות הגשם והרעמים, שמיכה חמה, סרט טוב, חברה טובה – באמת שאני לא צריכה הרבה יותר מזה כדי להיות מאושרת. להמשיך לקרוא

עוגת קפה, אגוזים וקינמון

אני רוצה להתחיל ולומר שפישלתי ופישלתי בגדול. כבר יותר מחצי שנה שמורקייק ואני מנסות להיפגש לסשן אפייה משותף, ועד שסוף סוף הצלחנו לגמרי הפלתי את הכדור, כמו שאומרים. מסתבר שכל המטרה של שת"פ של בלוגריות/ים זה כדי שיהיה אפשר להעלות מלא תמונות לאינסטוש – ובעוד שמורקייק בהחלט מילאה את חובתה הבלוגרית, אני העליתי בקושי תמונה אחת, וגם זה רק אחרי שהיא הסבה את תשומת לבי לעניין. באמת שלא ידעתי (בכל זאת זהו השת"פ הראשון שלי), אבל חוסר ידיעה לא פוטר מאשמה. Mea culpa. להמשיך לקרוא

עוגת פיסטוקים ופירות יער וגם בלוגולדת 3

אני לא מאמינה שעברו כבר 3 שנים מאז שפרסמתי את הפוסט הראשון בבלוג. אני עוד יותר לא מאמינה שבמהלך שלוש השנים האחרונות העליתי 218 פוסטים ו-240 מתכונים, גם סיבה להיות גאה, לא? להמשיך לקרוא

עוגת פריחת הדובדבן

בקרוב אני טסה לפריז. בניגוד לפעמים הקודמות שהייתי שם (זאת תהיה הפעם הרביעית שלי), זאת בעצם הפעם הראשונה שאוכל ליהנות מהעיר הזאת כמו תיירת, עם כל המשתמע מכך. בפעמים הקודמות שלי שם תמיד התארחתי אצל המשפחה, שאומנם יש לזה יתרונות אדירים, אך זה גם אומר שארוחת בוקר הייתי אוכלת אתם בבית, כנ"ל לגבי ארוחת ערב ובמהלך היום הם היו דואגים לי לסנדוויץ' ואפילו לשתייה. זה כמובן מאוד מתחשב ומוערך, אבל לפודית כמוני זה גם "קצת" מגביל: להיות בעיר האורות, בירת הקולינריה העולמית, ולא לטעום כמעט משום דבר :-(. להמשיך לקרוא

פודינג אורז וטפיוקה עם קומפוט משמשים

וניל הוא מקרה קלאסי של לקחת דברים כמובן מאליו. באנגלית הביטוי "plain vanilla" מתייחס להפשטה של דברים – כאילו אדם שאוהב רק גלידה בטעם וניל הוא אדם פשוט במובן השלילי של המילה: לא הרפתקן, לא מתנסה. זה בגלל שהווניל הפך לחלק כ"כ מרכזי בחיינו שאיבדנו את ההערכה כלפיו. כל מתכון אפייה בסיסי קורא להוספת תמצית וניל, וכשזה משהו כ"כ זמין ונגיש – איך באמת נדע את ערכו האמתי? להמשיך לקרוא

קרוקומבוש – מגדל פחזניות ממולאות בקרם פטיסייר

שבועות השנה הולך אצלנו קצת לאיבוד בין אירועים מרגשים אחרים: הוא נופל בין החינה לחתונה של אחי הקטן, ובדיוק על יום הולדתה של אימי המופלאה. זה אומר שלא ממש היה לי את הזמן הדרוש כבלוגרית מן המניין להגות, לתכנן ולנסות המוני מתכונים לשבועות, ולהעלות הרבה פוסטים לחג – למרות הפוטנציאל הגלום בחג הזה (במיוחד בגזרת הקינוחים). אפילו השימוש במילה "הרבה" מוגזם בהקשר הזה – העליתי רק מתכון אחד (אל תספרו אבל בעצם הכנתי את הפשטידה הזאת לפני מלא זמן ואיכשהו לא יצא לי להעלות את המתכון עד כה, אז פשוט ניצלתי את ההזדמנות) ואת המתכון שבאמת תכננתי להעלות (קרי המתכון הזה) לקח לי נצח לכתוב מהסיבה הפשוטה שפשוט לא היה לי זמן. להמשיך לקרוא

פאי קישואים ונענע

בחג השבועות יש שני כוכבים גדולים – עוגות גבינה ופשטידות. פלא שאני אוהבת את החג הזה? אני יודעת שאומרים שפשטידות, או אוכל חלבי בכלל, זה "אוכל של בנות" בניגוד לבשר שנחשב ל"אוכל של בנים" אבל אצלנו בבית כולם מתים על פשטידות, ולי יש רק אחים אז רק שתדעו שסטיגמות זה לא הכול בחיים. להמשיך לקרוא