סלט זוקיני חי

את הסלט הזה לראשונה ראיתי בתכנית של ג'יימי אוליבר, והייתי חייבת לנסות. זוקיני (או קישואים בכלל) אני רגילה לאכול מבושלים, צלויים, קלויים ומה לא, אך אף פעם לא חשבתי לאכול אותם חיים. ובעצם – למה לא? בעיני זה היה עדות לכך שלא משנה כמה אני חושבת שאני פתוחה לדברים חדשים ואוהבת להתנסות, עדיין יש בי סוג של קיבעון מחשבתי לגבי דברים מסוימים, גם אם לא באופן ממש מודע. להמשיך לקרוא

פאי קישואים ונענע

בחג השבועות יש שני כוכבים גדולים – עוגות גבינה ופשטידות. פלא שאני אוהבת את החג הזה? אני יודעת שאומרים שפשטידות, או אוכל חלבי בכלל, זה "אוכל של בנות" בניגוד לבשר שנחשב ל"אוכל של בנים" אבל אצלנו בבית כולם מתים על פשטידות, ולי יש רק אחים אז רק שתדעו שסטיגמות זה לא הכול בחיים. להמשיך לקרוא

פתיחת עונת הטיגונים

אני לא יודעת מה יש לי מאוכל הודי בחנוכה, אבל ברגע שהתחלתי לחשוב איזה אוכל (מטוגן כמובן) להכין לקראת החג, עלו לי בראש רק מאכלים הודים: בהג'י, סמוסה, בטטה וואדה ומה לא. הייתם חושבים שמיציתי אחרי הגולב ג'אמון מהחנוכה שעברה, אבל מסתבר שממש לא! וזה לא שהמטבח ההודי ידוע במיוחד דווקא בטיגון עמוק. אם כבר – האמריקאים הם אלה שידועים בכך שהם מטגנים כל דבר (אבל כל דבר! שמעתם פעם על חמאה מטוגנת, על פאי מטוגן, או על חטיפי שוקולד מטוגנים? האמריקאים האלו היו מטגנים את פסל החירות, אם הם רק היו מוצאים סיר גדול מספיק!) להמשיך לקרוא

שוטי שוטי ספינתי

לקישוא יצא שם של ירק למל"מ – לא מועיל לא מזיק. הרבה אנשים טוענים שאין לו טעם, ושהוא משמש בעיקר להוסיף נפח למאכלים (הכנו מרק ירקות וחסר לנו משהו? בואו נוסיף קישוא). עם זאת, הוא גם מסוג הירקות שאנשים או אוהבים או שונאים – דבר שסותר בהחלט את הלמל"מיות שלו (הרי אם אין לו טעם אי אפשר לשנוא את טעמו). אני מאלה שגם חושבים שיש לו טעם, וגם שהוא טעים. נכון, לא טעים כמו אחיו הזוקיני, אבל עדיין רחוק מלהיות הלמל"ם שטוענים שהוא.

להמשיך לקרוא