ריבת אגסים ווניל

ריבת אגסים ווניל 1

לפני קצת יותר מחצי שנה אחי הקטן התחתן. חתונה זה תמיד אירוע משמח, בטח ובטח כשזו החתונה הראשונה במשפחה. אמא שלי, שכבר אמרתי בעבר שהיא אלופה בריבות, התחילה להכין ריבות לאירוע כבר כמה חודשים לפני – בכל פעם שהגיע עונה של פרי מסוים, אמא שלי הכינה ממנו ריבה ואיחסנה בצד ליום הגדול. כשכבר הגענו לאירוע היו כשני ארגזים של ריבות מכל הסוגים ובכל הצבעים – ריבת תותים, ריבת תאנים, ריבת תפוזים, קליפות פומלה מסוכרות, ריבת פטל אדם וריבת פטל שחור, ריבת חצילונים ועוד ועוד. להמשיך לקרוא

פודינג אורז קטיפתי

פודינג אורז קטיפתי

בעיני, לא הרבה דברים יכולים להתעלות על סוף שבוע חורפי. קולות הגשם והרעמים, שמיכה חמה, סרט טוב, חברה טובה – באמת שאני לא צריכה הרבה יותר מזה כדי להיות מאושרת. להמשיך לקרוא

קלפוטי דובדבנים

זוכרים את הפוסט הקודם על עוגת פריחת הדובדבן, שהיה חלק מהפרויקט החודשי של כחומר ביד הבלוגר? אז כיוון שבכל זאת מדובר במתכון קצת מורכב, והיו מעורבים הרבה חששות בתהליך ההכנה שלו, הכנתי הפעם גם מתכון גיבוי, שיהיה למקרה שהעוגה לא תצא כמו שרציתי/חשבתי שהיא תצא. כיוון שהעוגה יצאה אפילו טעימה משחשבתי, העליתי את המתכון ההוא כחלק מהפרויקט, ואת זה שמרתי למועד אחר. להמשיך לקרוא

פודינג אורז וטפיוקה עם קומפוט משמשים

וניל הוא מקרה קלאסי של לקחת דברים כמובן מאליו. באנגלית הביטוי "plain vanilla" מתייחס להפשטה של דברים – כאילו אדם שאוהב רק גלידה בטעם וניל הוא אדם פשוט במובן השלילי של המילה: לא הרפתקן, לא מתנסה. זה בגלל שהווניל הפך לחלק כ"כ מרכזי בחיינו שאיבדנו את ההערכה כלפיו. כל מתכון אפייה בסיסי קורא להוספת תמצית וניל, וכשזה משהו כ"כ זמין ונגיש – איך באמת נדע את ערכו האמתי? להמשיך לקרוא

קרוקומבוש – מגדל פחזניות ממולאות בקרם פטיסייר

שבועות השנה הולך אצלנו קצת לאיבוד בין אירועים מרגשים אחרים: הוא נופל בין החינה לחתונה של אחי הקטן, ובדיוק על יום הולדתה של אימי המופלאה. זה אומר שלא ממש היה לי את הזמן הדרוש כבלוגרית מן המניין להגות, לתכנן ולנסות המוני מתכונים לשבועות, ולהעלות הרבה פוסטים לחג – למרות הפוטנציאל הגלום בחג הזה (במיוחד בגזרת הקינוחים). אפילו השימוש במילה "הרבה" מוגזם בהקשר הזה – העליתי רק מתכון אחד (אל תספרו אבל בעצם הכנתי את הפשטידה הזאת לפני מלא זמן ואיכשהו לא יצא לי להעלות את המתכון עד כה, אז פשוט ניצלתי את ההזדמנות) ואת המתכון שבאמת תכננתי להעלות (קרי המתכון הזה) לקח לי נצח לכתוב מהסיבה הפשוטה שפשוט לא היה לי זמן. להמשיך לקרוא

עוגת פיננסייר עם אגסים מקורמלים ואוכמניות

החלק הכי קשה בכתיבת בלוג, תאמינו או לא, הוא החלק של הכתיבה. המתכונים עצמם, איכשהו נכתבים מאליהם, תחילה כרעיון, אח"כ כניסוי (ולפעמים כטעייה) ולבסוף כרשימות – אחת למצרכים ואחת לדרכי פעולה. די פשוט למען האמת. להמשיך לקרוא

טיול למזרח

כשמנטקה הכריזו על אורז (כן, אורז) כחומר הגלם החודשי היו לי כמה וכמה רעיונות לגבי מה הייתי רוצה לעשות איתו. אני יודעת שבדר"כ אורז זה לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשחושבים על קינוח, אבל אם קצת מתעמקים ברעיון מגלים שיש מלא דברים שאפשר (וכדאי) לעשות עם אורז, על שלל צורותיו – אורז בצורתו הטבעית משמש לסוגים שונים של פודינג אורז (מהצרפתי הקרמי לפיליפיני הדביק), פצפוצי אורז הוא בסיס לשלל חטיפי שוקולד, וקמח אורז במזרח הוא חומר גלם מרכזי לממתקים שונים. להמשיך לקרוא

תחל שנה ושמחתה

תקופת החגים, ובעיקר ראש השנה ויום כיפור, הם תקופה של חשבון נפש ושל התחדשות. מצד אחד חושבים על השנה שעברה – מה השגנו ואיפה נכשלנו, ומצד שני חושבים על השנה הקרובה – מה אנחנו רוצים להשיג ולמה אנחנו שואפים. אחת ההבטחות שלי לשנה החדשה (והכישלונות מהשנה שעברה) היא להשקיע יותר בבלוג, ובעיקר בתמונות, כי בואו נודה באמת – רוב הזמן הן לא באמת משהו, וזה ממש מבאס אותי כי הם לא עושים צדק למתכונים שאני מפרסמת (מה לעשות, בניגוד לחלק מבני משפחתי, אני לא ירשתי את גן הצילום). להמשיך לקרוא

המלכה תבקש ערמונים מהאש

אני רוצה להתחיל את הפוסט הזה בווידוי: המתכון הזה לא מושלם. אם אתם מחפשים את הדבר האמיתי זה לא זה. זה קרוב. מאוד קרוב. אבל לא ה-דבר. Marrons Glacés, או בעברית ערמונים מסוכרים, זה מעדן אמיתי. מי שזכה לטעום את זה יודע שיש מעט דברים שיכולים להשתוות לו – ערמון שכ"כ ספוג בסירופ שהוא נהיה שקוף לחלוטין, נכנע עם הביס הראשון ונמס לחלוטין בפה. את המעדן הזה אפשר למצוא בצרפת רק לתקופה קצרה במהלך השנה – בסביבות חג המולד. להמשיך לקרוא