עוגת פריחת הדובדבן

בקרוב אני טסה לפריז. בניגוד לפעמים הקודמות שהייתי שם (זאת תהיה הפעם הרביעית שלי), זאת בעצם הפעם הראשונה שאוכל ליהנות מהעיר הזאת כמו תיירת, עם כל המשתמע מכך. בפעמים הקודמות שלי שם תמיד התארחתי אצל המשפחה, שאומנם יש לזה יתרונות אדירים, אך זה גם אומר שארוחת בוקר הייתי אוכלת אתם בבית, כנ"ל לגבי ארוחת ערב ובמהלך היום הם היו דואגים לי לסנדוויץ' ואפילו לשתייה. זה כמובן מאוד מתחשב ומוערך, אבל לפודית כמוני זה גם "קצת" מגביל: להיות בעיר האורות, בירת הקולינריה העולמית, ולא לטעום כמעט משום דבר :-(. להמשיך לקרוא