האגדה על דרו קארי ועל עופרה חזה


בפעם הראשונה שנשארתי שבת בבאר-שבע, בזמן לימודי התואר הראשון, הזמנתי חברות לארוחת שישי. בגלל שידעתי שאחת מהן מאוד אוהבת אוכל הודי, החלטתי להכין את המנה הזאת – עוף בקארי וחלב קוקוס, לצד אורז. לא שערתי מה יהיו התוצאות של אותה החלטה גורלית. להמשיך לקרוא

צרפוקאית למתחילים


יש מאכלים מסוימים שאין דרך טובה יותר מלהגדיר אותם מאשר "אוכל של בית". בדרך כלל מדובר במאכלים שאולי לוקים בחסר ברמת האסתטיות, אבל מנצחים ברמת הטעם. זה משום שלמאכלים  האלו יש מרכיב מיוחד במינו, ששום מסעדה, שף, מתכונאי ושות' לא יכולים לחקות. למרכיב הזה קוראים "נוסטלגיה". להמשיך לקרוא

על ארגזים, במיה ותחושה של בית



תמיד הדהימה אותי היכולת לארוז חיים שלמים בכמה קופסאות קרטון: מה חשוב לנו לקחת ומה משאירים מאחור, מה שביר ומה יעמוד במסע, ולאן לעזאזל אמור להיכנס המטאטא.
מכירים את השיר של דוד אבידן "הרי את מותרת לכל אדם"? יש כמה שורות בשיר הזה שתמיד חוזרות אלי בזמני מעבר (מינוס הגירושים): להמשיך לקרוא