פודינג אורז קטיפתי

פודינג אורז קטיפתי

בעיני, לא הרבה דברים יכולים להתעלות על סוף שבוע חורפי. קולות הגשם והרעמים, שמיכה חמה, סרט טוב, חברה טובה – באמת שאני לא צריכה הרבה יותר מזה כדי להיות מאושרת. להמשיך לקרוא

פודינג אורז וטפיוקה עם קומפוט משמשים

וניל הוא מקרה קלאסי של לקחת דברים כמובן מאליו. באנגלית הביטוי "plain vanilla" מתייחס להפשטה של דברים – כאילו אדם שאוהב רק גלידה בטעם וניל הוא אדם פשוט במובן השלילי של המילה: לא הרפתקן, לא מתנסה. זה בגלל שהווניל הפך לחלק כ"כ מרכזי בחיינו שאיבדנו את ההערכה כלפיו. כל מתכון אפייה בסיסי קורא להוספת תמצית וניל, וכשזה משהו כ"כ זמין ונגיש – איך באמת נדע את ערכו האמתי? להמשיך לקרוא

טיול למזרח

כשמנטקה הכריזו על אורז (כן, אורז) כחומר הגלם החודשי היו לי כמה וכמה רעיונות לגבי מה הייתי רוצה לעשות איתו. אני יודעת שבדר"כ אורז זה לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשחושבים על קינוח, אבל אם קצת מתעמקים ברעיון מגלים שיש מלא דברים שאפשר (וכדאי) לעשות עם אורז, על שלל צורותיו – אורז בצורתו הטבעית משמש לסוגים שונים של פודינג אורז (מהצרפתי הקרמי לפיליפיני הדביק), פצפוצי אורז הוא בסיס לשלל חטיפי שוקולד, וקמח אורז במזרח הוא חומר גלם מרכזי לממתקים שונים. להמשיך לקרוא

מועדים לשמחה

ממש מירוץ החגי תשרי האלה – עוד לא סיימנו לחשוב על ראש השנה וכבר הגיע יום כיפור, ובשנייה שזה נגמר כבר מתחילים לבנות סוכות. אם לא היה את כיפור באמצע כדי להירגע קצת מכל האוכל (אני בכלל לא מתכוונת להתחיל לדבר על הארוחה המפסקת והארוחה הפותחת שבהן אוכלים פי שלוש כפיצוי) לא היינו מפסיקים לאכול לאורך כל חודש תשרי… להמשיך לקרוא

סדנת סושי – חלק ב'

בעיני, סושי זאת תופעה מעניינת. זה סוג של פאסט-פוד, אבל לא ג'אנק פוד. זה יפני, אבל עם השפעות מכל העולם, וזה איכשהו הצליח להשתלב בארץ שלנו גם ברמת החומוס-צ'יפס-סלט, וגם ברמת האוט-קוטור הקולינרי.

אז אחרי שבתחילת השבוע למדנו איך להכין את האורז לסושי, איך לפלט את הדגים ואיך לחתוך את הירקות, הגיע הזמן להתחיל לגלגל. כמעט. להמשיך לקרוא

סדנת סושי – חלק א'

בפעם הראשונה שטעמתי סושי לא ממש התלהבתי. אני זוכרת (למרות שזה היה די מזמן) שהדבר העיקרי שחשבתי היה "חמוץ", ולא במובן הטוב של המילה. היום אני יודעת לומר שסושי צריך לאכול במקום שמתמחה בסושי. אז אומנם אכלתי במסעדה אסייתית, אך לא בכזו שמתמחה בסושי, וכיוון שבזמנו התחום עוד היה חדש, היה לזה חשיבות מכרעת. בפעם הראשונה שאכלתי סושי ובאמת הבנתי על מה כולם מתלהבים היה במסעדה שזאת הייתה המומחיות שלה (מנגד, זה היה גם המקום שבו גיליתי לראשונה שאני שונאת פסיפלורה). להמשיך לקרוא

אדונית התבלינים

כשמנטקה קראו לכחומר ביד הבלוגר "אתגר חודשי" הם התכוונו לזה. חומרי הגלם שהם בוחרים מדי חודש הם בהחלט מאתגרים. החודש, עם זאת, היה מאתגר מהרגיל. שומשום? באמת? ברוב המתכונים שומשום משמש לקישוט, לא כחומר גלם העיקרי שעליו מתבסס הקינוח. נכון, מנטקה אפשרו ליצור מתכונים גם מתוצרי שומשום, קרי טחינה וחלבה – שאת שניהם אני אוהבת מאוד, אבל מסתבר שאני אוהבת להכניס ראש בריא למיטה חולה.

להמשיך לקרוא

גלגלי אותו, אל תעשי לו חשבון


פעם חשבתי לעשות פרויקט כזה, של לעבור בין כל הדודים והדודות שלי (ויש הרבה מהם) ולאסוף מכל אחד את המתכונים שבהם הם מתמחים – כי לכל אחד יש את המאכל או מאכלים המיוחדים האלו שאף אחד לא יודע להכין כמוהם. משום מה, התופעה הזאת תמיד בולטת יותר בחגים. אולי כי זה הזמן שלנו להיפגש סביב שולחן האוכל, אולי כי בחגים אנחנו נוטים להשקיע יותר בבישול, או אולי כי זה הזמן שבו אנחנו מתחברים יותר לשורשים שלנו – חוזרים לאותם מאכלים מסורתיים (או כאלו שהפכו למסורת) – לא משנה כמה יצירתיים וחדשניים אנחנו במטבח בשאר ימות השנה. להמשיך לקרוא