קניבל צמחוני

מכירים את הבדיחה על הקניבל הצמחוני? אם לא, אני לא אספר אותה עכשיו כדי לא להוריד לכם את התיאבון, אבל זה מה שעלה לי בראש כשחשבתי על המנה הזאת… בכל אופן, אני קוראת לה

פטריות קניבליות, כיון שמדובר בפטריות שממולאות ברגלים של עצמן (ובעוד כמה דברים, כמובן).
אח, אני כזאת שנונה לפעמים. להמשיך לקרוא

מטמורפוזה


איך אפשר לתאר את העוגיות האלו? מדובר בעוגיות שהפכו להיות ממרח שהפך להיות עוגיות. על מה אני מדברת? על לוטוס כמובן. מכירים את העוגיות הקטנות האלה שמגיעות באריזות אישיות, והולכות מצוין עם הקפה, התה או הצ'אי שלכם? אז עכשיו הן גם מגיעות בצורת ממרח. ומה עשיתי עם הממרח הזה? עוגיות. אירוני? אולי. טעים? בטוח! להמשיך לקרוא

פלפלים צהובים


בישול, בחלוקה גסה, מתחלק אצלי לשני סוגים – הראשון הוא שבא לי משהו מסוים ואז אני רוכשת את המוצרים כדי להכין אותו, והשני הוא ההפך הגמור – כאשר אני הולכת לעשות קניות ומקבלת השראה ממה שאני רואה. בדר"כ, באופן לא מפתיע, מדובר בפירות וירקות עונתיים שנראים כ"כ יפים על המדפים שאני פשוט חייבת לקחת אותם הביתה ולעשות להם דברים, כלומר – לעשות איתם דברים. המתכון הבא שייך לסוג השני. להמשיך לקרוא

תיאום ציפיות

יש קטע כזה עם אנשים שמבשלים – תמיד מצפים מהם ליותר – שהאוכל שלהם יהיה יותר טעים, יותר מיוחד, יותר מקורי, יותר אדג'י, יותר פיוז'ני, יותר חדשני… פשוט יותר יותר. מצד אחד זאת מחמאה, מצד שני זה מלחיץ נורא. בסופו של דבר מה שמכריע את ההצלחה או הכישלון זה היחס שלך – האם אתה רוצה להתעלות על עצמך ולהיות האדם שמצפים ממך להיות, או האם אתה חי בפחד מתמיד מהאפשרות להיכשל. עכשיו, שיהיה ברור – גם אם אתה שייך לאפשרות הראשונה אתה עדיין יכול להיכשל, אבל בסה"כ הכישלונות הן המדרגות בדרך להצלחה. להמשיך לקרוא

כלים שלובים


יש שילובים שפשוט עובדים ביחד. הם משלימים זה את זה, מחמיאים זה לזה, ולפעמים אפילו קשה לדמיין אותם בנפרד. מהי הלימונדה בלי הנענע? החמאת בוטנים בלי הריבה? הדג בלי הצ'יפס? המקרוני בלי הגבינה? טוב, הבנתם את העיקרון…
להמשיך לקרוא

ניסוי וטעיה


מאז ומתמיד אהבתי לאפות ולערוך ניסויים במטבח. למזלי, אמא שלי הרשתה לי לעשות מה שבא לי כל עוד המטבח יחזור אח"כ למצבו המקורי, וכך מגיל צעיר התחלתי לערוך ניסויים קולינריים. את העוגה הראשונה שעשיתי לגמרי לגמרי לבד עשיתי כשהייתי בכיתה ד'. רציתי להכין עוגה לכבוד יום הנישואים של ההורים שלי, אז כמובן שלא יכולתי לבקש עזרה מאמא, אחרת איך זאת תהיה הפתעה? פתחתי את הספר "עוגות לכל עת" (התנ"ך הקולינרי שלי גם היום), בחרתי מתכון, עבדתי לפי ההוראות והכנסתי לתנור. אלא מה, התנור היה תנור חדש ומסתבר שהצ'ופצ'יק שכיוונתי ל-180 מעלות היה בעצם הידית של הכפתור, וכך יצא שבפועל החץ הצביע על 220 מעלות. אני חושבת שדי ברור מכך שהעוגה לא ממש הצליחה. אחרי 20 דקות התחלתי להריח משהו מוזר מהתנור וכשהוצאתי את ה"עוגה" מה שיצא זה מעין דבר שטוח ושחור. הייתם חושבים שבשלב הזה פרשתי, אבל לא. הייתי צעירה ותמימה וחשבתי שעוד אפשר להציל את הזוועה הזאת. להמשיך לקרוא

פינוק של שבת


יש משהו מיוחד באווירה של שבת בבוקר בארץ שאין בשום מקום אחר בעולם. מעין שקט משתרר, הכול נראה רגוע, וכל הדאגות של השבוע נראות פתאום מרוחקות ולא כ"כ חשובות. אפילו ארוחת הבוקר של יום שבת היא אחרת. לא ממהרים לבלוע את האוכל כדי להספיק ולעשות ולזוז מהר מהר מהר, אלא ניתן לקחת את הזמן ולהנות מהרגע ומהחברה.
להמשיך לקרוא

כשהחתול לא בבית…

 

אני מאלה שתמיד שוכחים מהקטע הזה של "חג שני", ותמיד מופתעת מחדש לגלות עוד יום חופש בעבודה. אלא מה, זה לא מונע ממני לבשל כאילו זה לפחות חג ראשון…
הפעם, עם זאת, ההורים שלי בחו"ל, וזה אומר שבמקום שאמא שלי ואני נבשל בצוותא (טוב לא תמיד ב"צוותא", אחרי הכול שתי נקבות אלפא במטבח אחד יכול להיות מאתגר לעיתים), אתמול בישלתי סולו אצלי בדירה לשלושת האחים שלי ולחברה של האח הצעיר, וכיוון שאצלי בדירה יש רק כיריים חשמליים (שומו שמיים), רוב הארוחה נעשתה הפעם בתנור.
עכשיו, הייתם חושבים שכיוון שהגיעו אלי שלושה בחורים צעירים וחסונים, בטח הכנתי איזה סטייק ברוטב בשר, עם תוספת קציצות ולקינוח המבורגר, או משהו בסגנון, אבל לא! הכנתי ארוחה קלילה וחלבית (אם דגים נחשבים לחלבי).
להמשיך לקרוא