עוגת קפה, אגוזים וקינמון

אני רוצה להתחיל ולומר שפישלתי ופישלתי בגדול. כבר יותר מחצי שנה שמורקייק ואני מנסות להיפגש לסשן אפייה משותף, ועד שסוף סוף הצלחנו לגמרי הפלתי את הכדור, כמו שאומרים. מסתבר שכל המטרה של שת"פ של בלוגריות/ים זה כדי שיהיה אפשר להעלות מלא תמונות לאינסטוש – ובעוד שמורקייק בהחלט מילאה את חובתה הבלוגרית, אני העליתי בקושי תמונה אחת, וגם זה רק אחרי שהיא הסבה את תשומת לבי לעניין. באמת שלא ידעתי (בכל זאת זהו השת"פ הראשון שלי), אבל חוסר ידיעה לא פוטר מאשמה. Mea culpa. להמשיך לקרוא

חרוסת

חרוסת הם מסוג המאכלים האלה שתמיד יהיו על שולחן החג, אך אין שניים זהים זה לזה – יש שמכינים כממרח, ויש ככדורים, יש שמוסיפים יין ו/או תפוחים מגוררים ויש שלא. כשחושבים על זה, הדבר היחידי שמשותף לכל סוגי החרוסת זה התמרים והאגוזים – כל השאר נתון לפרשנות אישית. להמשיך לקרוא

מרק ירקות עשיר עם קניידלך אגוזים

לא מזמן קיבלתי שיחת טלפון ממשרד יח"צ ובה שאלו אותי אם הייתי רוצה לנסות את הסיר החדש של Tefal, ואני כמובן אמרתי "למה לא?". אחרי הכול, אבא שלי תמיד לימד אותי שאם נותנים תיקח, וכשמדובר בכלי מטבח ועוד של Tefal, מי אני שאסרב? להמשיך לקרוא

טארט טופי ואגוזים

ט"ו בשבט הוא אחד מהחגים השקטים יותר שיש לנו, אין לו את הרעש והצלצולים של ראש השנה או של פסח, את הצבעוניות של פורים, את הצהלה של שבועות או את המשחקים והמסורות של חנוכה. איך שתילת עצים יכולה להשתוות לכל זה? ועדיין, זה אחד החגים היפים שיש לנו שבו, לשם שינוי, אנחנו לא המרכז (ניסו להרוג אותנו, שרדנו, בואו נאכל), אלא כל מה שמסביבנו: להמשיך לקרוא

הסופגנייה שהתחפשה

אז ככה. אני יודעת שבעיקרון כשחושבים על דונאטס חושבים על חנוכה, אבל… ראשית הדונאטס האלה אפויים ולא מטוגנים, ושנית הם כ"כ קטנים, חמודים וצבעוניים שהם פשוט מושלמים למשלוחי המנות. מקסימום תוכלו לומר שהמשלוח שלכם התחפש לחנוכה, לא? להמשיך לקרוא

המלכה תבקש ערמונים מהאש

אני רוצה להתחיל את הפוסט הזה בווידוי: המתכון הזה לא מושלם. אם אתם מחפשים את הדבר האמיתי זה לא זה. זה קרוב. מאוד קרוב. אבל לא ה-דבר. Marrons Glacés, או בעברית ערמונים מסוכרים, זה מעדן אמיתי. מי שזכה לטעום את זה יודע שיש מעט דברים שיכולים להשתוות לו – ערמון שכ"כ ספוג בסירופ שהוא נהיה שקוף לחלוטין, נכנע עם הביס הראשון ונמס לחלוטין בפה. את המעדן הזה אפשר למצוא בצרפת רק לתקופה קצרה במהלך השנה – בסביבות חג המולד. להמשיך לקרוא

גשם בעיתו

כמה אני אוהבת את החורף? לפעמים, סתם כי בא לי, אני מקשיבה לתחנת רדיו שמשדרת אך ורק קולות של גשם. זה הצליל האהוב עליי, והיחיד שמצליח להרגיע אותי כשאני עמוסה ולחוצה. כשאני קמה בבוקר לקולות של סופה, יוצאת החוצה והכול אפור ומעט חשוך, זה עושה לי טוב בלב. עזבו אותי מקיץ, וחום, ולחות, וזיעה, ויתושים ולחות (אני יודעת שאמרתי – אבל יש הרבה ממנה) – שום דיבורים על ים וגלידה ושמש לא ישכנעו אותי שיש משהו יותר טוב מגשם, וברקים ורעמים, ובקבוק מים חמים, ופוך וגשם (אמרתי שוב, כדי שאולי ירד עוד קצת).

להמשיך לקרוא

מעשה באגוז

ביום ההולדת האחרון קיבלתי הרבה מתנות הקשורות לחדר האהוב עליי בבית – החל מקעריות לקרם ברולה, דרך שוברים לחנויות גסטרונומיה וכלה במיני תבניות ומגשים. בחלקם כבר הספקתי להשתמש ולהתנסות, וחלק עדין ממתינים לתורם בסבלנות בארון. אחת מהתבניות שקיבלתי היא התבנית הזאת: להמשיך לקרוא

בארפי פיסטוק

לא פעם דיברתי על האהבה שלי להודו – המאכלים, הצבעים, הסרטים, הריקודים, המוזיקה, התרבות. למרות ש(עדיין) לא הייתי בהודו, חלק ממני איכשהו תמיד שם. אז כשבחומר ביד הבלוגר הכריזו שחומר הגלם החודש הוא פיסטוק, חשבתי שזו הזדמנות מצוינת לשלב יחדיו שתי אהבות – במיוחד לאור העובדה שהממתק ההודי הזה הוא אחד המאכלים הנפוצים בחג הדיוואלי (זוכרים את הפוסט הקודם?), הלוא הוא חג האורות ההינדי – אז זה אפילו מצליח להתקשר לחנוכה :-). להמשיך לקרוא

מתוק לי מתוק לי

בשבוע שעבר היה אטרף הכנת עוגיות אצלנו בבית. בכל יום שחזרתי הביתה מצאתי עוד ועוד קופסאות מלאות בכל טוב – עוגיות שוקולד, עוגיות לימון, ביסקוטי, בקלוואה ומה לא. עם זאת רק במתכון אחד הספקתי לעזור לאמי, וכמובן, גם לצלם תוך כדי. לא פעם הזכרתי את מחברת המתכונים של אמא שלי – אותה מחברת מצהיבה שאוצרת בתוכה מתכונים מנצחים שאספה אמי במשך השנים. גם הפעם מדובר במתכון מנצח מאותה מחברת מדוברת – כונאפה של אגוזי לוז. להמשיך לקרוא