פיאסטה מקסיקנה – לחמניות אבוקדו במילוי מחית שעועית אדומה וצ'דר

אני יודעת שפסח זה עוד יומיים וכולם במוד בישולי הכשל"פ, אבל יש דברים אחרים בחיים חוץ מפסח, כמו למשל אתגר חדש לפרויקט של "כחומר ביד הבלוגר". הפעם הם בהחלט החליטו לאתגר אותנו, עם חומר גלם שלמרות שהוא פרי לכל דבר, הוא לא נתפס ככזה. הפעם האתגר היה לא רק לחשוב על מתכון חדש ומקורי עם חומר הגלם, אלא ממש לעשות סוג של שינוי תפיסתי. להמשיך לקרוא

סדנת סושי – חלק ב'

בעיני, סושי זאת תופעה מעניינת. זה סוג של פאסט-פוד, אבל לא ג'אנק פוד. זה יפני, אבל עם השפעות מכל העולם, וזה איכשהו הצליח להשתלב בארץ שלנו גם ברמת החומוס-צ'יפס-סלט, וגם ברמת האוט-קוטור הקולינרי.

אז אחרי שבתחילת השבוע למדנו איך להכין את האורז לסושי, איך לפלט את הדגים ואיך לחתוך את הירקות, הגיע הזמן להתחיל לגלגל. כמעט. להמשיך לקרוא

סדנת סושי – חלק א'

בפעם הראשונה שטעמתי סושי לא ממש התלהבתי. אני זוכרת (למרות שזה היה די מזמן) שהדבר העיקרי שחשבתי היה "חמוץ", ולא במובן הטוב של המילה. היום אני יודעת לומר שסושי צריך לאכול במקום שמתמחה בסושי. אז אומנם אכלתי במסעדה אסייתית, אך לא בכזו שמתמחה בסושי, וכיוון שבזמנו התחום עוד היה חדש, היה לזה חשיבות מכרעת. בפעם הראשונה שאכלתי סושי ובאמת הבנתי על מה כולם מתלהבים היה במסעדה שזאת הייתה המומחיות שלה (מנגד, זה היה גם המקום שבו גיליתי לראשונה שאני שונאת פסיפלורה). להמשיך לקרוא

אוכל נחמה


יש ימים שפשוט מתחילים ברגל שמאל. השעון המעורר לא מצלצל, המים במקלחת פתאום קופאים, מישהו בעבודה מעצבן אותך, המטרייה נשברת ברוח וכולך מתרטב עד לשד עצמותיך. זה מסוג הימים שאתה תוהה למה בכלל טרחת לצאת מהמיטה בבוקר. בימים כאלה אין כמו אוכל נחמה – מהסוג הזה שממלא את כל הבית בניחוחות עזים, ושפשוט כיף לאכול ישירות מהסיר עם כף גדולה. צ'ילי קון קרנה הוא בדיוק מהסוג הזה של המאכלים: הוא חם, פיקנטי ומנחם, ואפשר לאכול אותו עם אורז, בטורטיה או סתם מהסיר. הוא לא מצריך הרבה זמן בישול (אם משתמשים בשעועית משומרת), ובתוך פחות משעה כל הבית מתמלא בריח נעים ומפתה. להמשיך לקרוא