טיול למזרח

כשמנטקה הכריזו על אורז (כן, אורז) כחומר הגלם החודשי היו לי כמה וכמה רעיונות לגבי מה הייתי רוצה לעשות איתו. אני יודעת שבדר"כ אורז זה לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשחושבים על קינוח, אבל אם קצת מתעמקים ברעיון מגלים שיש מלא דברים שאפשר (וכדאי) לעשות עם אורז, על שלל צורותיו – אורז בצורתו הטבעית משמש לסוגים שונים של פודינג אורז (מהצרפתי הקרמי לפיליפיני הדביק), פצפוצי אורז הוא בסיס לשלל חטיפי שוקולד, וקמח אורז במזרח הוא חומר גלם מרכזי לממתקים שונים.

הרעיון היה שאני אכין משהו מכל סוג – מאורז, פצפוצי אורז וקמח אורז, ואז אבחר את הטוב מביניהם לאתגר החודשי. בפועל, כמובן, הדברים פעלו קצת אחרת. מהאורז תכננתי להכין ביקו, שזה סוג של פודינג אורז פיליפיני מאורז דביק (תחשבו על סושי רק פי 10 דביק יותר) עם ציפוי של חלב מרוכז ממותק וחלב קוקוס שאופים בתנור עד קירמול. בשביל זה הייתי צריכה אורז דביק (מה שנקרא Sticky rice), שאותו אני קונה בחנות מסוימת בתל אביב, אבל כיוון שלא יצא לי להגיע לשם החלטתי להתמקד בשני הסוגים האחרים. בהזדמנות אכין גם אותו ואפרסם את המתכון.

וכך, בבוקר שבת אחד, קמתי חדורת מטרה. שבת בבוקר מבחינתי, זה ה-זמן לאפייה. הכול נעשה ברוגע, מוזיקה טובה מתנגנת ברקע, והבית מתמלא בריחות משגעים. אם רק היה גשם הייתי קוראת לזה שבת מושלמת.

התחלתי עם חטיפי פצפוצי האורז, כיוון שרציתי לתת להם זמן להתקשות במקרר, ואז עברתי לקמח אורז. כשניסיתי לחשוב מה לעשות עם קמח אורז התחלתי לחפש במרשתת מתכונים מהמזרח – סין, יפן, הודו, ויאטנם – לכולם יש מתוקים על בסיס קמח אורז. ואז ראיתי את המתכון הזה – עוגת מלזית מסורתית בשם קו לאפיס (Kuih Lapis) שהיתה כ"כ יפה ומיוחדת שפשוט הייתי חייבת להכין.

לא עשיתי את המתכון בדיוק כמו שהוא מכמה סיבות – ראשית, לא היה לי בבית קמח טפיוקה (ניתן להשיג בחנויות טבע שונות) אז החלטתי לשים יותר קמח אורז וכמות קטנה יותר של קורנפלור. זה השפיע על המרקם בכך שהוא היה קצת יותר מוצק אבל זה עדין ממש טוב – אז אם אין לכם קמח טפיוקה, שזה לא ידאיג אתכם יותר מדי. שנית, במקור מחלקים את הבלילה לשתיים, ומחצית מערבבים עם צבע מאכל. למרות שאין לי בעיה עם צבע מאכל (במידה) בשביל אתגר של מנטקה הרגשתי שזה פשוט לא מספיק טוב. אז חילקתי את הבלילה לשלוש – שליש ערבבתי עם תמצית וניל, שליש עם אבקת תה ירוק (חיכיתי הרבה זמן להזדמנות להשתמש בה) ושליש עם מחית פטל ביתית (שקיוויתי שתתן את הגוון הוורוד, אך משזה לא ממש קרה הוספתי מעט צבע מאכל לחיזוק). בנוסף, אתם יכולים לראות שבמקור יש הרבה יותר שכבות דקות, אני החלטתי לעשות את השכבות עבות יותר כי לא הייתי בטוחה איך זה יצא, אך אתם יכולים לעשות איך שתרצו (בהמשך יש הסבר לגבי כל אפשרות).

ואז כמובן הגיע מבחן התוצאה. חטיפי פצפוצי האורז היו הצלחה מסחררת ברמה אפית. הקו לאפיס, לעומת זאת, התקבל בחשדנות רבה יותר. כשניסיתי לחתוך את העוגה בעודה חמה (טעות אגב) אחי הגיב ואמר שזה מזכיר לו פלסטלינה (המרקם, הריח, הצבעים – לא יודעת מה) ובתגובה אבא שלי סירב אפילו לנסות. החלטתי לתת לעוגה להתקרר לחלוטין ורק אז חתכתי כמה פרוסות. לקחתי ביס חשדני אחד ואז עוד כמה לוודא שאני לא טועה – זה היה פשוט מדהים! תחשבו על פודינג אורז אבל במרקם של מלבי, רק הרבה יותר מוצק. נתתי לאחי לטעום ואחרי שהוא לקח עוד כמה חתיכות ידעתי שיש לי מתכון מנצח. גם כשלקחתי לעבודה למחרת ההתלהבות הייתה גדולה (המחמאה הכי גדולה שקיבלתי הייתה משירה שאמרה לי שמאז שהייתה במזרח היא לא אכלה קינוח כזה).

רק מה, בשלב הטעימות אבא שלי כבר לא היה בבית, וכל מה שהוא ידע על העוגה זה "פלסטלינה". כשאמא שלי (שחזרה מאוחר באותו היום) שאלה למחרת מה זה הדבר הזה במקרר התגובה של אבא שלי הייתה "זה לא טוב, תזרקי". אמא שלי לקחה את התבנית, כמעט זרקה את כל התכולה לפח, וברגע האחרון החליטה שהיא תשאל אותי קודם לפני שתזרוק. מזל שלהם! זה כל מה שיש לי לומר.

כפי שכבר הבנתם, הקו לאפיס זה המתכון שבחרתי להכניס לפרויקט החודש, כי היא יותר יפה ומיוחדת ומעניינת ומקורית (אל דאגה, המתכון לחטיפי פצפוצי אורז יעלה בקרוב גם הוא). בנוסף, היא גם ללא גלוטן וטבעונית, אם זה חשוב לכם. אבל הכי חשוב – היא ממש, אבל ממש טעימה!

לכל שאר המתכונים שמשתתפים החודש בפרויקט (פודינג אורז, פאי אורז, חטיפי פצפוצי אורז ומה לא!) לחצו על המילה אורז.

אז, מוכנים התחיל?

שמים בסיר 210 ג' סוכר ו-150 מ"ל מים ומביאים לרתיחה, עד שהסוכר נמס לחלוטין.

בקערה נפרדת מערבבים 200 ג' קמח אורז, 30 ג' קורנפלור, 480 מ"ל חלב קוקוס (נוזל, לא קרם),
1/2 כפית מלח, 1 כפית שמן ואת סירופ הסוכר, עד קבלת בלילה אחידה, ללא גושים.

שימו לב – הבלילה  שמתקבלת מאוד נוזלית.

אולי זה לא נראה ככה בתמונה – אבל הבלילה חולקה לשלושה חלקים שווים, פשוט הכלים בקוטר שונה…

מחלקים את הבלילה לשלוש: לשליש מוסיפים 1 כפית תמצית וניל, לשליש מוסיפים 1 כפית אבקת תה ירוק (מדללים מעט כדי להמס ואז מוסיפים לשאר – אני לא עשיתי זאת, ואי לכך הנקודות), ולשליש מוסיפים 2 כפות מחית פטל ומעט צבע המאכל אדום/ורוד.

חשוב: מחית פטל ניתן לקנות בחנויות מתמחות, או להכין לבד בבית – איך? ברשומה הזאת יש הסבר מפורט על הכנת קולי פירות יער.

איך מאלתרים סיר אידוי? בסיר גדול ורחב שמים רינג ממתכת (אם אין רינג לוקחים קופסת שימורים, כמו זו של טונה, ופותחים אותה משני הצדדים, שוטפים היטב, והרי לכם רינג ממתכת). ממלאים מים עד גובה הרינג. מניחים מעל תבנית עמוקה (אני השתמשתי בקוטר 20). מביאים את המים לרתיחה ומנמיכים את הלהבה, כך שהמים מבעבעים קלות.

שמים חצי מכמות הנוזל הלבן, מכסים ומניחים לאידוי ל-5 דקות. שמים חצי מהנוזל הירוק, מכסים ומניחים לאידוי ל-5 דקות. שמים חצי מהנוזל הוורוד, מכסים ומניחים לאידוי ל-5 דקות.

חוזרים על התהליך, רק שהפעם שמים חצי מכמות הנוזל הלבן, מכסים ומניחים לאידוי ל-7 דקות. שמים חצי מהנוזל הירוק, מכסים ומניחים לאידוי ל-7 דקות. שמים חצי מהנוזל הוורוד, מכסים ומניחים לאידוי ל-30 דקות.

הערה חשובה #1: אפשר לעשות הרבה יותר שכבות, פשוט ע"י יצירת שכבות דקות יותר, ואז גם זמן האידוי בין שכבה לשכבה (חוץ מהשכבה האחרונה!) יהיה קצר יותר, מה שמביא אותנו ל-
הערה חשובה #2: שימו לב שהשכבה הקודמת יציבה לפני שמוסיפים שכבה חדשה, אחרת הצבעים יתערבבו לכם.

מוציאים את התבנית מהסיר ומניחים להתקרר לחלוטין לפני שחותכים.

העוגה נשמרת במקרר לפחות שבוע.

בתיאבון!

ואגב, אם אתם מחפשים עוד מתכון מעניין עם קמח אורז, אז תראו מה הכנתי במסגרת הפרויקט בחודש של השומשום.

עוגת אורז מאודה עם תה ירוק ופטל (מקור המתכון מפה, עם שינויים משלי)
210 ג' סוכר
150 מ"ל מים
200 ג' קמח אורז
30 ג' קורנפלור
480 מ"ל חלב קוקוס (נוזל, לא קרם)
1/2 כפית מלח
1 כפית שמן
1 כפית אבקת תה ירוק
2 כפות מחית פטל
1 כפית תמצית וניל
2 טיפות צבע מאכל אדום (בג'ל)

אופן הכנה:

  1. שמים את הסוכר והמים בסיר ומביאים לרתיחה, עד שהסוכר נמס לחלוטין.
  2. בקערה נפרדת מערבבים את הקמח אורז, הקורנפלור, המלח, השמן, חלב הקוקוס וסירופ הסוכר, עד קבלת בלילה אחידה, ללא גושים. שימו לב – הבלילה  שמתקבלת מאוד נוזלית.
  3. מחלקים את הבלילה לשלוש: לשליש מוסיפים תמצית וניל, לשליש אבקת תה ירוק (מדללים מעט כדי להמס ואז מוסיפים לשאר), ולשליש את מחית הפטל וצבע המאכל.
  4. בסיר גדול ורחב שמים רינג ממתכת וממלאים מים עד גובה הרינג. מניחים מעל את תבנית עמוקה (אני השתמשתי בקוטר 20). מביאים לרתיחה ומנמיכים את הלהבה, כך שהמים מבעבעים קלות.
  5. שמים חצי מכמות הנוזל הלבן, מכסים ומניחים לאידוי ל-5 דקות. שמים חצי מהנוזל הירוק, מכסים ומניחים לאידוי ל-5 דקות. שמים חצי מהנוזל הוורוד, מכסים ומניחים לאידוי ל-5 דקות.
  6. שמים חצי מכמות הנוזל הלבן, מכסים ומניחים לאידוי ל-7 דקות. שמים חצי מהנוזל הירוק, מכסים ומניחים לאידוי ל-7 דקות. שמים חצי מהנוזל הוורוד, מכסים ומניחים לאידוי ל-30 דקות.
  7. חשוב: שימו לב שהשכבה הקודמת יציבה לפני שמוסיפים שכבה חדשה, אחרת הצבעים יתערבבו לכם.
  8. מוציאים את התבנית מהסיר ומניחים להתקרר לחלוטין לפני שחותכים.
  9. העוגה נשמרת במקרר לפחות שבוע.

מקווה שתיהנו,
טליה

 

8 תגובות בנושא “טיול למזרח

  1. אני לא בטוחה שאני מסוגלת לנסות להכין את זה, שלא לדבר על לטעום (אלא אם כן מישהו אחר יכין ולא יגלה לי מה יש בפנים) אבל אין ספק שזה נראה יפיפה. לדעתי הרבה יותר יפה ומושך מהתמונה של המתכון המקורי, שעדיף שאני לא אגיד מה היא מזכירה לי.

  2. פינגבאק: למען בריאות הנפש | Ex Cocina

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *