טיול למטיבי לסת 2 – רומא

כשחברה שלי חנה סיפרה לי שהיא נוסעת לרומא לטיול החלטתי ברגע ספונטני נדיר להצטרף אליה. ולמה אני מתכוונת כשאני אומרת ספונטני? הזמנתי כרטיסי טיסה (non-refundable) כשהדרכון שלי בכלל לא היה בתוקף. אני לא אלאה אתכם בפרטים הפחות כיפים של הטיול (הלחץ עד שהדרכון הגיע, חברת התעופה שהקדימה לנו את הטיסה ב-12 שעות ואילצה אותנו לוותר על התכניות לנסוע לנאפולי ולפומפי, הדאגה לאלו שנשארו בבית). במקום זאת – אני אספר לכם על האוכל, כי אם יש משהו שאי אפשר להגיד על האיטלקים זה שהם לא יודעים לבשל. איטליה היא אתר חובה לכל פודי שמכבד את עצמו, וחנה ואנוכי בהחלט מחשיבות עצמנו ככאלה 🙂

מהחשש שהדרכון שלי לא יגיע בזמן, וגם בשל העובדה שההחלטה להצטרף לחנה הייתה די ספונטנית, לא היה לי הרבה זמן למחקר. התרכזתי בעיקר בפיצריות שכדאי לנסות ובמאפיות (דבר אחד שידעתי שאני חייבת, פשוט חייבת לנסות זה קנולי, אז התחלתי בחיפוש של מקומות שידועים בקנולי שלהם והמשכתי משם). בסופו של דבר הייתה לי רשימה קטנה של מקומות שידעתי שאני רוצה ללכת אליהם. לצערי, בפועל זה לא היה כ"כ פשוט – חלק מהמקומות היו רחוקים מדי מהאזורים שטיילנו בהם, חלק מהמקומות פשוט לא הצלחנו למצוא ומקום אחד בדיוק סגר כשהגענו. מכל הרשימה שלי היינו בפועל רק בשלושה מקומות (כשאחד מהם גילינו ממש במקרה באחד הרחובות הסמוכים למלון שלנו).

חנה לעומת זאת, הייתה הרבה יותר מאורגנת ממני, וכפודית אמיתית באה עם רשימה משל עצמה.

אם נשים רגע את הרשימות בצד, גילינו בדרך גם הרבה מקומות נוספים, חלקם מוצלחים (שעליהם כמובן אספר) וחלקם פחות (עליהם לא). בסה"כ אני חייבת לומר שעם כל האהבה שלי לאוכל האיטלקי – ויש הרבה אהבה, מה שהכי השאיר אצלי רושם היה כל נושא האפייה. אני מרגישה שהייתי ממש קלולס בתחום הזה והנה פתאום גיליתי עולם חדש של מאפים וקינוחים שבכלל לא ידעתי שקיים.

באופן טבעי, רוב המקומות שאדבר עליהם מרוכזים בסביבת המלון שבו שהינו, כי מן הסתם הרבה מהארוחות שלנו (בעיקר הבוקר והערב) היו שם. למזלכם – מדובר באזור מאוד מרכזי. ואם כבר במלון עסקינן, בשתי מילים – מומלץ בחום! המלון נקרא Hotel Paba, ומבחוץ הוא נראה כמו עוד סתם בניין ברחוב. למעשה, חצי מהקומה השנייה הומרה למלון קטן (יש עוד שניים כאלו באותו הבניין). המיקום שלו היה פשוט מושלם (7 דק' הליכה מהקולוסאום), כך שרוב הזמן הלכנו ברגל לאן שרצינו (וטוב שכך – כי התחבורה הציבורית ברומא לא משהו בלשון המעטה). אבל – מעבר למיקום ולאיכות החדרים השירות שם היה פשוט מדהים. בקבלה נמצאים רק מ-8:00 בבוקר עד 20:00 בערב (בגלל זה מקבלים גם מפתחות לבניין ולכניסה של המלון) ואנחנו, שהגענו ביום הראשון למלון רק ב-21:30 גילינו את אלברטה, שחיכתה לנו במיוחד (מזל ששלחנו מייל להודיע). אלברטה היא אישה קשישה ופשוט מקסימה שעובדת במקום כבר
17 שנה ותמיד עזרה לנו בכל דבר, גדול כקטן, שהיינו צריכות – בין אם בהכוונה למקומות שרצינו להגיע אליהם, או בעזרה וטיפים עם חברה התעופה כשהקדימו לנו את הטיסה.

כיוון שמדובר במלון די קטן, אין שם חדר אוכל ואם מזמינים את החדר עם אופציה של ארוחת בוקר (אנחנו לא עשינו זאת) מגישים לכם אותה לחדר. בכל בוקר מגיע למקום ארגז של מאפים טריים עם ריח מדהים ומגישים לכם לחדר קפה ומאפים. אנחנו לא ניצלנו את האופציה הזאת (חוץ מאת הריח), וכך יצא לנו לגלות באזור כמה מקומות מדהימים.

התלבטתי איך לחלק את רשימת המקומות – לפי ימים, לפי אזורים או לפי סגנונות ולבסוף החלטתי ללכת על אופציה ג': חלוקה לפי בתי קפה/קונדיטוריות, מסעדות וחנויות שחובה לבקר בהן. בנוסף, כיוון שצברתי די הרבה תמונות במהלך הטיול ריכזתי אותן כמעין מצגות gif קטנות לכל מקום, אך תסלחו לי מראש – איכות התמונות לא תמיד מדהימה במיוחד.

לפני שנתחיל – הנה כמה דברים שלמדנו במהלך הטיול:

  • זהירות בדרכים – ברומא קיימות 4 צורות תחבורה: רגל, אוטובוס/מיניבוס, רכבת תחתית ומוניות/מכוניות. מתוך כל אלה ניסינו 3 – רוב הזמן באמת הלכנו ברגל לאן שרצינו, אך למקומות קצת יותר רחוקים (כמו הוותיקן למשל) השתמשנו בתחבורה ציבורית (אוטובוס/מיניבוס ורכבת תחתית). כשהיינו צריכות תחבורה ציבורית היינו קונות כרטיס רגיל (לא יומי או שבועי), שעולה 1.5€ (גם לאוטובוס וגם לרכבת התחתית). במידה ורכשתם כרטיס לאוטובוס (אפשר לרכוש בכל חנות טבק (סוג של פיצוציה)) אתם עדיין צריכים גם לתקף אותו באוטובוס עצמו.
    קחו בחשבון שהרכבת התחתית ברומא ממש לא מפותחת כמו זו בלונדון או בפריז, ולא מגיעה לכל מקום. האוטובוסים גם הם בעייתיים בזמני הגעה והם מאוד צפופים לעתים (במיוחד המיניבוסים). שימו לב שגם הרכבת התחתית וגם האוטובוסים הם כר פורה לכייסים  בשל הצפיפות (באחת הפעמים שנסענו במיניבוס אכן כייסו שם מישהי). כמו כן, נקטו במשנה זהירות כשאתם חוצים את הכביש – נראה שעניינים כמו "מעבר חצייה", "זכות קדימה" ואפילו "רמזור אדום" הם יותר בגדר המלצה שם מאשר כלל.
    טיפ נוסף לגבי הנסיעות – נסיעה באוטובוס משדה התעופה למרכז רומא (לתחנה המרכזית Termini) עולה פי 3 זול יותר מנסיעה ברכבת (בהלוך לקחנו אוטובוס שעלה לנו 5€ (אם מזמינים מראש באינטרנט זה עולה 4€), ואילו בחזור לקחנו רכבת שעלתה לנו 15€.
  • השפה – בדי הרבה מהמקומות שהיינו בהם האיטלקים לא ממש דיברו האנגלית אבל מדובר באנשים כ"כ נחמדים וחמים שגם אם הם לא ממש מדברים את השפה הם תמיד עושים מעל ומעבר בניסיון להבין אותך ולעזור. במסעדות וכו', אגב, התפריטים תמיד מופעים בשתי שפות לפחות – תחילה כתוב באיטלקית ומתחת באנגלית ולעתים בשפות נוספות.
  • מלכודות תיירים – בכל מקום שיש בו תיירים יהיו גם רוכלים למיניהם שידחפו לכם דברים לידיים (פרחים, מצתים ומה לא) ויגידו "for you, for you" ואז יבקשו מכם כסף, או אנשים לבושים כגלדיאטורים שיבואו ויצטלמו אתכם ואז יבקשו מכם כסף. עצה שלי – תהיו אסרטיביים ופשוט תגידו "NO!"
  • הקפה – הקפה באיטליה אכן מדהים כמו שאומרים שהוא וזול, זול, זול! כוס קפוצ'ינו באיכות מעולה עלתה לנו מינימום של 1€ ומקסימום 2.5€.
  • הגלידה – גם היא, כמו הקפה, פשוט מדהימה! הסיבה שאני מעלה את זה כסעיף נפרד היא בגלל הכתבה הזאת. בממוצע גלידה בגביע קטן (עד 3 טעמים) עלתה לי בין 2.5€ ל-3.5€, אבל מסתבר שבמקומות מסוימים כדאי לשים לב למחירים…
  • מסעדות – בכל מסעדה שבה ישבנו תמיד הגישו לנו לחם לשולחן. הלחם הוא בתשלום (בין 1.5€ ל-2.5€). אם אתם לא רוצים תבקשו להחזיר, אך גם כשלא ביקשנו להחזיר ובפועל לא נגענו בלחם לא חייבו אותנו. כנ"ל לגבי מים – אין דבר כזה "מים מהברז". בין אם מגישים לכם מים בקראף או בבקבוק זה תמיד בתשלום, אך גם פה התשלום נע בין 1.5€ ל-2.5€.
  • טיפים –  באיטליה, מסתבר, לא נהוג להשאיר טיפים במסעדות. רק במקום אחד שהיינו בו כשהגישו את החשבון ציינו שזה לא כולל שירות ואז באמת השארנו טיפ, אך בשאר המקומות זה כלול במחיר. אני לא יכולה לתאר לכם את ההרגשה של לצאת ממסעדה ולא להשאיר טיפ, אבל ברומא…

מסעדות

Barzilai Bistrot & Winebar
בערב הראשון שלנו הגענו עייפות ורעבות לרומא, ואחרי שהנחנו את המזוודות בחדר והתרעננו מעט החלטנו לצאת ולחפש מקום לאכול בו בסביבה. אחד המקומות שחנה רשמה בהמלצת פורום המסעדות של תפוז היה באחד הרחובות הסמוכים לנו, אך כשהגענו למקום הוא היה ממש מפוצץ, וכיוון שאנחנו היינו רעבות מדי ועייפות מדי החלטנו לחזור למקום בפעם אחרת ובמקום התיישבנו בביסטרו שנמצא בדיוק ממול. בדיעבד החלטה נבונה. Barzilai Bistrot & Winebar הוא בדיוק מסוג המקומות האלה שמגלים ממש במקרה ואז תוהים איך לא שמעתם עליו קודם. כ"כ נהנינו שם שאפילו חזרנו ביום האחרון לאכול שם שוב, אך הפעם בצהריים.

אז מה היה לנו שם?
בערב הראשון הזמנו יחד מנה ראשונה של גבינת בורטה – גבינה טרייה שהיא בעצם שילוב של מוצרלה עם שמנת. אין מילים לתאר כמה שהגבינה הזאת מיוחדת וטעימה. אם אתם רואים בתפריט כלשהו שיש להם מנה עם הגבינה הזאת – תסמכו עלי – תזמינו!
לאחר מכן חנה הזמינה סוג של מאפה פלאן ירקות ואילו אני הזמנתי סלט של תערובת חסות, אגסים, אגוזים וגבינת גורגונזולה. כמה פשוט ככה טעים.
כשחזרנו לשם ביום האחרון לארוחת צהריים, התפריט היה אחר (יש להם תפריט צהריים ותפריט ערב). למנה ראשונה שוב הזמנו את אותו סלט מצוין מהערב הראשון ולאחר מכן חנה הזמינה לזניה צמחונית ואילו אני הזמנתי קרפצ'ו. לקינוח הזמנו טירמיסו קלאסי וטעים.
אם אתם מחפשים באזור מקום לאוכל קליל, טעים וטרי – זה המקום.

פרטים:
כתובת –  (Via Panisperna, 44 (Monti
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

Ai Tre Scalini
למחרת בצהריים חזרנו שוב לאותו הרחוב, כדי לנסות את המסעדה שעליה המליצו בפורום המסעדות של תפוז – Ai Tre Scalini. החלק הקדמי של המקום הוא יותר בר, ואפשר לשבת שם או לקחת משקה ולשבת/לעמוד בחוץ, ואילו החלק הפנימי של המקום הוא המסעדה.

אז מה היה לנו שם?
למה ראשונה הזמנו סלט מקרל שכלל עלים ירוקים, עגבניות, זיתים, מקרל, שומשום ושמן זית. כמו שגילינו ברוב המקומות שהיינו בהם – מילות המפתח הן פשוט וטרי: תיבול מאוד פשוט אבל חומרי גלם איכותיים כ"כ שבאמת לא צריך כלום מעבר.
למנות עיקריות חנה לקחה פרמז'נה – שכבות של חצילים, רוטב עגבניות וגבינה ואילו אני לקחתי לזניה – שכבות של דפי לזניה טריים, בשר, גבינה ורוטב עגבניות. יחד עם כוס יין אדום קליל הייתה ארוחה כיפית וטעימה.

פרטים:
כתובת – Via Panisperna 251
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

L'Insalata Ricca
עוד אחד מהמקומות הכיפים האלה שגילינו "על הדרך". שם המקום (L'Insalata Ricca) מעיד על המומחיות שלו – סלטים. מעבר למנות ראשונות ושאר מנות עיקריות, המבחר הסלטים שלהם פשוט עצום בגודלו, ומציע מגוון מקורי ומעניין.

אז מה היה לנו שם?
למנות ראשונות לקחנו ברוסקטה עם גבינת בורטה ואנשובי שהיה פשוט מושלם, ומנה ששכחתי את שמה, אך מדובר במעין כדורי ריזוטו-עגבניות ממולאים במוצרלה ומטוגנים, שהייתה חביבה אך פחות מוצלחת. למנה עיקרית חנה לקחה את אחד הסלטים שלהם שכלל עלים ירוקים, עגבניות, צלפים, תפוחי-אדמה, בצל סגול וזיתים, ואילו אני לקחתי ריזוטו פירות ים. למרות ששתי המנות היו טובות – אין ספק שסלטים זה הצד החזק שלהם.

פרטים:
כתובת – מסתבר שמדובר ברשת עם כמה סניפים, אבל אנחנו ישבנו ב-L.go dei Chiavari 85
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

Osteria der Belli
עוד אחת מהמסעדות ברשימה של חנה, ובהמלצת מדבר מהבטן (אם כי נראה שמדובר במקום כ"כ ידוע שאין מי שלא ממליץ עליו – ובצדק). המסעדה הזו ממקומת באחד האזורים היפים ביותר ברומא לדעתי – טרסטוורה. אם הייתה שכונה אחת ברומא שאני חושבת שהייתי יכולה לגור בה זו השכונה הזאת – ציורית ויפיפיה, וכשמטיילים שם יש מעיין תחושה של רגיעה ושל שקט פנימי.

אז מה היה לנו שם?
קודם כל, מכל המקומות שהיינו בהם – המקום הזה היה היחיד שלא חייב על הלחם, אלא הוא כלול במחיר. עם זאת, קחו בחשבון שהמחירים במסעדה הזו יקרים יותר (אך בהחלט שווים את זה). למנה ראשונה שוב כיכבה הבורסקטת עגבניות, אך לצידה הזמנו גם אנדיב צלוי. זו הייתה מנה חביבה למי שאוהב את הירק, אך ביחס למנות האחרות היא די מחווירה בפשטותה.
למנות עיקריות חנה לקחה פסטה עם צדפות ואילו אני לקחתי רביולי במילוי תרד וריקוטה ברוטב רוזה. זו אומנם הייתה מנה מצוינת אך לא משביעה כמנה עיקרית. בכלל נראה שברוב המסעדות שהיינו בהם היחס לפסטה הוא יותר כמנת ביניים ולא מנה עיקרית. לקינוח לקחנו טירמיסו טעים במיוחד.

פרטים:
כתובת – Piazza di Sant'Apollonia, 11
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

Cacio & Pepe
עוד מסעדה ממש נחמדה באזור טרסטוורה היא Cacio & Pepe. במסעדה הזו היינו באחד הערבים הראשונים שלנו ברומא. אם טרסטוורה יפה ביום בשעות ערביים/ערב היא פשוט עוצרת נשימה.

לא מאמינים לי? הנה תמונה של אחד הגשרים המובילים לטרסטוורה בשעת ערביים.

אז מה היה לנו שם?
זה היה המקום שגרם לנו להתאהב בברוסקטה עם העגבניות (שכפי שבטח שמתם לב – הייתה מוטיב חוזר בהרגלי האכילה שלנו), אך בנוסף הזמנו פרח קישוא ממולא במוצרלה ומטוגן – טעים, טעים, טעים!
למנה עיקרית, כל אחת בתמימותה הזמינה פיצה – חנה הזמינה פיצה מרגריטה ואילו אני פיצה VIP שהייתה ללא רוטב עגבניות, אלא עם תלוליות של פסטו ועם תוספת של פרמז'ן בנוסף למוצרלה. במקום הזה, בניגוד להרבה מקומות שראינו, הבצק לא דק מאוד אלא בדיוק בעובי שאני אוהבת. הגודל, עם זאת, היה מעבר ליכולותיי. חנה ואני יכולנו בשקט לקחת פיצה אחת לשתינו, אילו רק היינו מודעות לכך קודם. מבחינת הטעם שתיהן היו פשוט מצוינות.

פרטים:
כתובת – Via Giuseppe Avezzana, 11
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

Sciue Sciue
בערב האחרון שלנו ברומא החלטתנו לנסות את אחד המסעדות באזור שלנו, שעברנו לידה כמה פעמים ונראתה מאוד נחמדה: Sciue Sciue. המקום הזה היה מאוד שונה בסגנון שלו משאר המקומות שהיינו בהם, וכנ"ל גם התפריט שאומנם כלל מנות רומאיות/איטלקיות קלאסיות אך כלל גם מנות חדשניות יותר ומעניינות מאוד.

אז מה היה לנו שם?
למנות ראשונות חנה ואני באמת הלכנו על הקלאסי – ברוסקטת עגבניות וסלט קפרזה (עם גבינת מוצרלה משובחת במיוחד) אך במנות העיקריות התפרענו קצת יותר – חנה לקחה פסטה ברוטב עגבניות עם קישואים ודג ואילו אני לקחתי פילה דג ברוטב יין לבן, עם כרישה מטוגנת עם דבש. מכל המסעדות שהיינו בהן – על זו אני ממליצה במיוחד.

פרטים:
כתובת – Via Urbana, 56/57 (שימו לב לשעות הפתיחה – הם פתוחים רק בערב החל מ-19:00).
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

בתי קפה/קונדטוריות

הטיול הזה ממש פתח לי עולם חדש של טעמים ומרקמים שלא ידעתי שקיימים. עם כל האהבה הרבה שלי לאוכל האיטלקי, מה שהכי השאיר אצלי רושם היה דווקא כל עניין המתוקים – גלידות, עוגיות, עוגות ושאר מאפים שאפילו לא שמעתי עליהם קודם. חלק מהמקומות שהיינו בהם חיפשנו במיוחד בעקבות המלצות שחיפשנו כהכנה לטיול, אך חלק היו מקומות שפשוט גילינו "על הדרך", בין בשל הקרבה הפיזית למלון שלנו ובין בשל שיטוטים ברחובות חדשים ולא מוכרים.

Gelateria dell'Angeletto
באחד הרחובות הסמוכים למלון שלנו הייתה מזרקה קטנה ויפה שבכל ערב התכנסו סביבה מלא צעירים מקומיים, יושבים שם עם כוס יין או בירה, לעתים מנגנים בגיטרה, לעתים מפריחים כדורים פורחים לאוויר. מסביב ישנן הרבה מסעדות/ברים/בתי קפה למיניהם, וכך, עוד בערב הראשון שלנו ברומא גיליתי את אחת הגלידריות הטעימות שיצא לי לבקר בהן, הגלידריה שגרמה לי להתאהב בגלידת פיסטוק. זה, יחד עם אוויר הערב הקריר, והאווירה הצעירה והכיפית במזרקה הפכו את כל החוויה לאפילו יותר מיוחדת.

מדובר במקום די קטן, אך עם שירות חביב במיוחד וטעמי גלידות כמו שמעולם לא ראיתי – תפוח ירוק וקרמל, אגסים, שקדים, וכו' וכו'. גביע קטן של גלידה שכולל עד 3 טעמים עולה בסה"כ 2.5€, והכול מוכן במקום מחומרי גלם איכותיים במיוחד (גלידת הפיסטוק למשל עשויה מפיסטוקים מסיציליה, ויש לה טעם כמו שום דבר שטעמתי בעבר). ביום האחרון הייתי חייבת לחזור לשם שוב, רק כדי לאכול את גלידת הפיסטוק שלהם בפעם האחרונה, הפעם בשילוב עם גלידת שוקולד מריר.

פרטים:
כתובת – Via dell'Angeletto 15
עמוד הפייסבוק שלהם (בערך)

#####

Antico Forno
את המקום הזה ראינו בערב הראשון שלנו, אך הם בדיוק סגרו, ולכן חזרנו שוב למחרת (ושוב למחרת). לא יצא לנו לשבת במקום אך קנינו שם מספר פעמים ובכל פעם היה מדובר בחוויה. מאפים מסוג של בצק עלים כמו שמעולם לא ראיתי, עם מילוי של קרם שוקולד לבן או נוטלה, עוגייה בשם קרוקנטה שעשויה משקדים וצנוברים "מחוברים" בסוג של קרמל – כל דבר שטעמנו שם היה פשוט מצוין.

פרטים:
כתובת – Via dei Serpenti 122
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

La Licata
גילינו את המקום הזה בבוקר השני שלנו ומאז חזרנו לשם בכל בוקר (למעט יום ראשון שהיה סגור). המחירים שם זולים להחריד (שילמנו שם בין 2€ ל-4€ לקפוצ'ינו ומאפה) והקפה והמאפים שלהם היו פשוט מצוינים. הנה חלק ממה שאכלנו שם – "אוזני פיל" במילוי שוקולדי, מאפה שמרים עם קרם וניל ואוכמניות, שטרודל תפוחים, קרונטים (קרואסונים) במילוי קרם וניל וקרם פיסטוק וכו'.

פרטים:
כתובת – 165 Via dei Serpenti (סגורים בראשון)
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

La Casetta
ומה עשינו ביום ראשון, כש-La Licata היה סגור, אתם תוהים? ישבנו במקום המקסים הזה –
La Casetta. מדובר במבנה קטן בין שתי שורות של בניינים, מכוסה כולו בצמחים מטפסים. במקום עובד זוג ממש נחמד, ויש בסה"כ כ-6 כיסאות במקום. אני מציינת כיסאות ולא שולחנות, כי "השולחן" הוא סוג של מדף מודולרי שמחובר לכיסא. חנה הזמינה קרונטי גדול במילוי שוקולד, לצד קפוצ'ינו ואילו אני הזמנתי קפוצ'ינו ועוגת שוקולד ואפרסקים דקדנטית במיוחד.

פרטים:
כתובת – Via della Madonna dei Monti, 28 (סגורים בשני)
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

Pompi
אחד המקומות הבודדים ברשימה שלי שבאמת הצלחתי למצוא היה Pompi. כשתכנסו לאתר שלהם ותראו את הסרטון המציג תבינו למה כ"כ רציתי ללכת למקום הזה. וכך, בערב שישי, לאחר ארוחת ערב באחד מהמקומות שלא טרחתי לציין פה, קנינו לנו לקינוח טירמיסו קלאסי (למרות שהיו כ"כ הרבה טעמים לבחור מהם – למה לא לקחנו עוד איזה אחד או שלוש?!), הלכנו לשבת במדרגות הספרדיות ואכלנו את הטירמיסו הטוב ביותר שאכלנו ברומא.

פרטים:
כתובת – מדובר ברשת עם 4 סניפים, אך אנחנו ישבנו בזה שב-via della croce
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

Ciuri Ciuri
למרות שהמקום הזה גם הוא היה ברשימה שלי, גילינו אותו ממש במקרה באחד הרחובות הסמוכים למלון. זה היה בשלב שבו כבר אמרתי נואש מלמצוא משהו מהרשימה שלי, והנה, בעודנו הולכות ברחוב שלא הלכנו בו קודם ראיתי שלט עם שם קצת מוכר. שלפתי את הרשימה מהתיק – ואכן זה היה אחד המקומות שרשמתי לי כאחד שידוע במיוחד בקנולי שלו.

כבר הספקתי לראות קנולי בכמה מקומות שהיינו בהם, אך המקום הזה בהחלט מתבלט ולו רק בשל העובדה ששם הקנולי לא מוכן מראש (ולעתים נראה שהמתין לקונה זמן רב מדי) אלא מכינים לכם אותו במקום. ראשית אתם בוחרים את סוג הבצק שאתם רוצים (שוקולד או קינמון, אנחנו הלכנו על אופציה ב'), לאחר מכן את סוג המילוי (מילוי ריקוטה קלאסי, או עם פיצפוצי שוקולד, אנחנו בחרנו את הקלאסי) ולבסוף בוחרים עם מה "לסגור" אותו (פיצפוצי שוקולד או פיסטוקים – אנחנו בחרנו בפיסטוקים). אין מילים לתאר כמה שהמאפה הזה טעים – הוא כל מה שחלמתי שהוא ועוד!

כמובן שלאחר שטעמנו לא הסתפקנו בביקור הבודד הזה, אלא חזרנו שוב אחר צהריים אחד וישבנו לכוס קפוצ'ינו יחד עם כמה מתוקים קטנים: עוגיית אמרטי לימונית, עוגיית מרציפן פיסטוק, מאפה בצק עלים במילוי וניל וקינוח סיציליאני נוסף שראיתי כבר בכמה מקומות, ופשוט הייתי חייבת לנסות – La Cassata (אם השם נשמע לכם מוכר, אתם צודקים – זהו השם של בית הקפה החביב שישבנו בו ביום ראשון). השכבה החיצונית הירוקה היא בעצם מרציפן פיסטוק (זה מגיע גם בכתום, ואז מדובר במרציפן הדרים) עם מילוי קרם ריקוטה משגע מנוקד בפצפוצי שוקולד והעיגול למעלה שנראה כמו דובדבן מסוכר הוא בעצם כדור ג'לי פרי. זה היה טעים בטירוף.

ביום האחרון שלנו חזרנו לשם רק כדי לקנות "צידה לדרך" בצורת עוגית אמרטי לימון (הייתי לוקחת עוד דברים אם הייתי חושבת שישרדו את המסע).

אם אתם עוברים במקרה (או בכוונה) ליד אחד מהסניפים של המקום הזה – תעשו לעצמכם טובה ותכנסו. אחד המקומות שאני הכי ממליצה עליהם!

פרטים:
כתובת – יש להם כמה סניפים, אך אנחנו היינו בזה שב-Via Leonina, 18
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

חנויות

אם אתם בקטע של חומרי גלם מיוחדים, או סתם דברים טעימים (בין אם לעצמכם או כמתנות), הנה כמה חנויות מומלצות שבהן תוכלו למצוא הרבה מעבר למה שאני קוראת "פסטה לתיירים" (פסטה צבעונית במיוחד בצורות שנעות בין הקלאסי (ספגטי, פפיוניום וכו') להזוי (בניינים ידועים, פירות או איברי מין)). זה אומנם מגניב ונחמד, במיוחד כמתנה, אבל הנה רשימה של כמה חנויות שתוכלו למצוא בהם דברים מעבר (מהקטן לגדול).

Podere Vecciano
חנות קטנה ומטריפה שמציעה גם כלים מיוחדים מעץ או מחרס, גם חומרי גלם מעניינים (שמני זית שונים, מגוון של חומץ בלסמי, מוצרי כמהין שונים ומה לא) וגם יינות. חוץ מזה השירות שם מקסים ממש. אני למשל, קניתי שם מתנה להורים שלי – מפצח אגוזים מיוחד מעץ וכלי מעץ עם פומפייה קטנה לפרמז'ן.

פרטים:
כתובת- Via dei Serpenti, 33
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

Castroni
בבוקר הראשון ברומא התעוררתי די מוקדם, ובמקום להפריע לחנה החלטתי לצאת לשיטוט קטן באזור. כשהגעתי לרחוב Via Nazionale נתקלתי במקרה לחלוטין בחנות המדהימה הזאת. שתי קומות של אושר צרוף – חומרי גלם מיוחדים, דבש, ריבות, ממתקים ועוגיות. הרגשתי כמו עמי ותמי מינוס המכשפה. במקום יש גם בית קפה קטן, ואחרי שחנה התעוררה חזרנו למקום לאכול שם ארוחת בוקר בבוקר הראשון שלנו. ידענו שנחזור לשם ביום האחרון לקניות, ואכן כך היה. קנינו שם כל מיני דברים מיוחדים וטעימים לעצמנו וכמתנות: ממתקים שונים ומיוחדים, מרציפן פיסטוק, תערובת תה לבן, חומץ בלסמי בטעמים של תאנים ושל פירות יער ומה לא.

פרטים:
כתובת – יש להם כמה סניפים (נתקלנו בעוד סניף גדול בדרכנו לוותיקן), אך אנחנו היינו
ב-Via Nazionale, 71
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

Eataly
אם המקום הקודם היה שתי קומות של עונג צרוף, תכפילו את זה ב-2 ותקבלו את Eataly.
ארבע (!!!) קומות עצומות של אוכל ומסעדות – אפשר ללכת לאיבוד במקום הזה ולמות מאושרים.

טיפ חשוב לגבי הגעה למקום – לוקחים את הרכבת התחתית עד תחנת Piramide. אנחנו עשינו טעות כשיצאנו מהתחנה והלכנו ברגל לפחות 20 דקות  (בחום אימים, חשוב לציין) עד שהגענו למקום. כשהגענו ראינו שיש בדיוק שם כניסה לאותה תחנת רכבת – כלומר בעצם אפשר היה להגיע לשם בלי לצאת בכלל מהתחנה, אלא ללכת מתחת לפני השטח עד היציאה הנכונה. גם פחות זמן (כפי שלמדנו בדרך חזרה), וגם במקום מקורה ומוצל (יתרון גם בקיץ האיטלקי החם וגם בימי החורף הגשומים).

מדגם קטן ביותר ממה שיש למקום הזה להציע

כיוון שבכל זאת היינו במקום כמה שעות (לא כמו שזה נשמע, זה היה פחות מ-3 שעות) כמובן שגם ניצלנו את המסעדות במקום. כבר כשהגענו קלטה עינינו את אחת המאפיות במקום וכשהיינו רעבות חזרנו לשם וקנינו פיצה במשקל בשני טעמים – האחת עם רצועות זוקיני וגבינת בורטה והשנייה עם עגבניות צלויות, זיתים וגבינת בורטה (אמרתי זאת פעם, ואחזור על כך שוב – אם אתם רואים את הגבינה הזאת בתפריט – תזמינו!). היה פשוט מצוין – במיוחד השנייה.

יותר מאוחר ישבנו באחת הקונדיטוריות במקום לשתות קפה עם משהו מתוק – חנה לקחה טירמיסו קטן, ואילו אני לקחתי קינוח שמאוד הזכיר את ה-La Cassata הסיציליאנית – שכבת מרציפן פיסטוק חיצונית עם מילוי קרם ריקוטה טעים במיוחד, אך בשונה מ-La Cassata לקינוח זה היה גם בסיס של עוגת ספוג. גם הטעמים היו הבדלים אך שניהם היו מצוינים, כל אחד בדרכו הוא.

פרטים:
כתובת – Piazzale XII Ottobre 1492
עמוד הפייסבוק שלהם

#####

ואם אתם תוהים לעצמכם מה הבאתי משם, אז הנה (לא כולל מתנות מתוקות שהבאתי למשפחה ולחברים הקרובים):
 בגזרת המלוחים הבאתי שני סוגים של נקניקים, גבינת פרמז'ן איכותית (יושנה במשך 48 חודשים), חומץ בלסמי וחומץ בלסמי מצומצם, לימונצ'לו וגם כלים שמצאתי בשוק טרסטוורה (השוק עצמו לא משהו, אבל לפחות מצאתי שם את הכלים האלה) – מערוך לפסטה וכלי לניוקי.

אחד הדוכנים בשוק טרסטוורה (רוב הדוכנים שם הם של בגדים, נעלים ופיצ'יפקס שונים (לא אטרקציה כמו שזה אולי נשמע), אבל בין לבין הבליחו דוכנים של חומרי גלם, כלים או עתיקות.

בגזרת המתוקים הבאתי מרציפן פיסטוק (כן – לגמרי התאהבתי!), נוגט, סוכריות שונות (אלו של Leone מומלצות בחום – סוכריות במגוון עצום של טעמים ועם מרקם ממש מיוחד, בלי שאפילו התחלתי לדבר על האריזות המגניבות [גם זו הפנימית]), ממרח שוקולד בשפורפרת, והשקית הצבעונית שמאחור היא של עוגיות אמרטי בכל מיני טעמים. קניתי 2 חבילות כאלו (אחת כמתנה לעבודה ואחת לבית) ואם הייתי יודעת כמה שהדבר הזה טעים בטח הייתי קונה עוד חבילה או שתיים.

וסתם אם בא לכם להיזכר – הנה קישור לפוסט על לונדון

וכן – צפו בקרוב לפוסטים בהשראת הטיול (אחד מהם יפורסם ממש בקרוב…)

טליה

8 תגובות בנושא “טיול למטיבי לסת 2 – רומא

  1. פינגבאק: חופשה ברומא | Ex Cocina

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *