שני סלטי סלק

אחד הדברים האהובים עליי במטבח הישראלי (ונעזוב לרגע בצד את הדיון לגבי מה זה מטבח ישראלי) זה השימוש הנרחב בירקות ובפירות: טריים, קלויים, צלויים, מבושלים, מוחמצים – מה שבא ברוך הבא. אני זוכרת שכשהייתי בלונדון בפעם הראשונה הייתי ממש בסוג שוק תרבותי מהמחסור המשווע של ירקות בתפריטים שלהם. לא היה דבר כזה תוספת של ירק לצד מנה עיקרית, וסלטים היו סוג של חייזרים בנוף המקומי. בפעם הראשונה שנתקלתי שם בתפוח, באיזה סוג של פיצוציה בתחנת המטרו לא פחות ולא יותר, ממש התרגשתי. להמשיך לקרוא

תרבחו ותסעדו

המימונה זה ה-חג של המרוקאים. כמה שהמרוקאים אוהבים להשקיע ולבשל בערבי שישי ויותר מכך בערבי חג – אפשר להכפיל את זה ב-10 ואולי זה יתקרב לכמה שהם אוהבים להשקיע במימונה. אז הם מוציאים את כל הכלים המיוחדים (במיוחד אלה שירשו או שהובאו ממרוקו), ממלאים את השולחן בשלל עצום וצבעוני של מתוקים – והכי חשוב – משאירים את הדלת פתוחה. כ-ו-ל-ם מוזמנים. להמשיך לקרוא

לא על האוזן לבדה

כשחושבים על מאכלי פורים בדר"כ חושבים על אוזני המן, אבל אוזני המן זה לא המאכל היחידי המשויך לחג. אחת מהעוגיות האהובות עליי ביותר הן עוגיות מקרוד (המכונות לעתים מקרוט) – עוגיות סולת עדינות במילוי תמרים, מטוגנות ומושרות בסירופ. ותאמינו או לא – אלו עוגיות מסורתיות של פורים. יש שיגידו שהן שייכות למטבח הטריפוליטאי, ויש שיגידו למטבח התוניסאי. הגרסה הזאת שייכת למטבח המרוקאי. להמשיך לקרוא

חג סוכות תעשה לך

לכל חג מאכלים המיוחדים רק לו. פסח והמצות, פורים ואוזני המן, חנוכה והסופגניות וכן הלאה. אבל כשמגיעים לסוכות – כלום. נכון, צריך לשבת בסוכה שבעה ימים, אבל מה תאכלו שם, זה כבר סיפור אחר. כשאומרים לי סוכות, רק מאכל אחד עולה לי בראש – קוסקוס. ובמה שונה הקוסקוס של סוכות מהקוסקוס בשאר השנה?

להמשיך לקרוא

ושמחת בחגיך

"אחות קטנה" הוא הפיוט הפותח את תפילות ראש השנה, ומדבר על תקופת התפר הזאת שבין הישן לחדש – בין קללות השנה שעברה לבין הברכות של השנה הבאה. האם מדובר בנאיביות מוחלטת – היכולת לשכוח את העבר ולהביט קדימה אל העתיד, או בטיפשות בוטה – התקווה שהעתיד יישא ברכה למרות הקללה של השנה שעברה – תחליטו בעצמכם. להמשיך לקרוא

עונת החתונות

טקס החינה סובב כולו סביב החינה עצמה, מעין חומר אדום-כתום בעל מרקם מעט בוצי, המופק מעלי הצמח אשכול הכופר שמסמל שמירה מעין הרע, סגולה לפריון, אושר ושלמות בחיי הנישואין, בריאות וחיים ארוכים. את החינה מניחים על כפות ידי החתן והכלה לפני החתונה.

להמשיך לקרוא

עשוי להכיל בוטנים


בהמשך לפוסט הקודם שבו סיפרתי לכם איך אמא שלי ואני נכנסנו למטבח בשבת בבוקר באטרף עוגיות, אז אפינו עד שנגמר לנו הקמח (לא צוחקת!), וכשנגמר הקמח עשינו את העוגיות האלו: עוגיות בוטנים מתפוצצות. להמשיך לקרוא

סלט תפוזים מרוקאי



אם יש סלט שאבא שלי אוהב זה הסלט הזה. מה זה אוהב? בעונת התפוזים, לא יכול להיכנס אדם לבית מבלי שאבא שלי יודיע לו שהוא חייב לטעום את הסלט הזה. "דבר כזה בחיים שלך לא טעמת", אני חושבת שזה הציטוט המדויק. זה ממש לא משנה אם אתה בדיוק אחרי קינוח ולא בראש שלך בצל, אם אתה רעב או לא, או אם אתה במקרה אלרגי לתפוזים – את הסלט הזה אתה חייב לטעום. מחקרים מוכיחים שתשעה מתוך כל עשרה אנשים אוהב את סלט הזה, והעשירי, לפחות בשביל אבא שלי, בטוח משקר.

להמשיך לקרוא

צרפוקאית למתחילים


יש מאכלים מסוימים שאין דרך טובה יותר מלהגדיר אותם מאשר "אוכל של בית". בדרך כלל מדובר במאכלים שאולי לוקים בחסר ברמת האסתטיות, אבל מנצחים ברמת הטעם. זה משום שלמאכלים  האלו יש מרכיב מיוחד במינו, ששום מסעדה, שף, מתכונאי ושות' לא יכולים לחקות. למרכיב הזה קוראים "נוסטלגיה". להמשיך לקרוא

זהו יום המנפנף


אם לא מאוחר מדי, ועדיין לא תפסתם איזו פינת דשא בפארק/שדה/אי תנועה כלשהו, ואם עדיין בא לכם להכין סלט זריז כתוספת למנגל שלכם – זהו הסלט בשבילכם. סלט עגבניות פיקנטי שהולך מצוין עם בשר על האש, או אפילו רק כדי לטבול בו את הפיתה שלכם.

להמשיך לקרוא