מיום ראשון דיאטה?

באמת שאני לא מתכננת את זה, זה פשוט קורה. תמיד. אני מתחילה במחשבה של "הנה, הפעם אני אכין משהו בריא ודיאטתי שאפילו יהיה טעים" אבל איכשהו לוקחת פניה לא נכונה בדרך והמתכון הדיאטתי שלי, גם אם עדיין סוגשל בריא, הופך להיות פצצת אנרגיה מטורפת. אני אומרת לכם – תחת הידיים שלי אני מצליחה להשחית גם את התמימים שבירקות. להמשיך לקרוא

ריחות של חורף

אז אומרים שבסוף השבוע הקרוב כנראה ירד גשם. די בחצי הבטחה מסוג שכזה כדי לשמח אותי – אם יש דבר אחד שיותר טוב מגשם זה גשם בסופ"ש – לא צריך לצאת מהבית, אפשר פשוט להתכרבל מתחת לשמיכה חמה עם ספר טוב או מול סרט טוב, עם כוס של משהו חם ופשוט להתפנק. בעצם, אם יש דבר אחד שיכול להפוך את הסצנה הזאת למושלמת לחלוטין זה אם בנוסף לקולות הגשם בחוץ, יהיה בבית גם ריח של מאפים טריים. להמשיך לקרוא

אחרי החגים

אם אתם זוכרים, לא מזמן הייתי בטיול לרומא, וכמובן שחזרתי מלאת השראה (ויראה) מהמטבח האיטלקי ה-הו כה מדהים. רק מה, הגיעו כל חגי תשרי (שאני אומנם אוהבת, אבל למה באמצע?) וכמובן שרציתי לפרסם מתכונים לחגים, וכך נאלצתי לדחוק לשוליים רשומות כגון זו. אך לא עוד! החגים נגמרו (לעת עתה), ועם החזרה לשגרה, אפשר גם לחזור לתכנית המקורית. להמשיך לקרוא

או-ממי

לא פעם כתבתי על אהבתי למטבח האסייתי – הוא נגיש, טעים ותמיד מרגיש בריא (גם כשהוא לא) – אז איך אפשר לא לאהוב? כשאין לי יותר מדי זמן, או כשפשוט אין לי כוח להשקיע תמיד אני פונה למטבח האסייתי לתשובה כי במינימום השקעה אפשר לקבל מקסימום תוצאה. להמשיך לקרוא

כל שאאחל לו יהי

מהרגע שחודש ספטמבר מתחיל אי אפשר לחשוב יותר על כלום מאשר על החגים הקרבים – עם מי עושים את החג, מה יהיה בתפריט, איזה מתנות אנחנו רוצים לקנות (ולקבל) וכמובן – החופש. גם אם זה רק ליום יומיים, ההפוגה הקטנה הזאת לפעמים מרגישה כחוף מבטחים בים הסוער של היום יום. להמשיך לקרוא

חג ההודינוכה

פעם בכמה זמן מתרחש אירוע נדיר, כמו ליקוי ירח או ליקוי חמה, או מטר מטאורים. השנה מתרחש אירוע כזה, ולמרות שגם הוא תלוי בשמש ובירח הוא תלוי במובן מסוים גם בבני האדם, או יותר נכון, ביהודים שקבעו את לוח השנה לפי הירח ובנוצרים שקבעו את לוח השנה לפי השמש. השנה, בפעם האחרונה ל-70,000 שנים הקרובות, חג החנוכה וחג ההודיה האמריקאי חופפים בתאריכים. להמשיך לקרוא

קניבל צמחוני

מכירים את הבדיחה על הקניבל הצמחוני? אם לא, אני לא אספר אותה עכשיו כדי לא להוריד לכם את התיאבון, אבל זה מה שעלה לי בראש כשחשבתי על המנה הזאת… בכל אופן, אני קוראת לה

פטריות קניבליות, כיון שמדובר בפטריות שממולאות ברגלים של עצמן (ובעוד כמה דברים, כמובן).
אח, אני כזאת שנונה לפעמים. להמשיך לקרוא

תקופת בחינות – חלק ב'


עוד שנה עברה חלפה לה ושוב תקופת בחינות לסטודנטים שבנינו (במקרה שלי – עבור שנים מאחיי). זוכרים את הפוסט מתקופת הבחינות הקודמת? אז בהתאם למסורת (שהמצאתי כרגע), הנה מתכון נוסף למאכל קל להכנה, משביע וטעים, שנשמר מצוין במקרר, ושאפשר לאכול גם חם וגם קר – בקיצור מושלם לתקופת הבחינות. להמשיך לקרוא

מלחמת המינים


האם אתם מאלה שאחרי שבועות כבר לא מסוגלים לראות גבינה, או מאלה שחוגגים שבועות כל השנה? אני שייכת, ללא צל של ספק, לקבוצה השנייה. אולי זה קשור להיותי בחורה (כמה שננסה להכחיש זאת, גם באוכל יש סטיגמות: אוכל חלבי לנצח יחשב לנשי יותר, בעוד שבשר ייחשב לגברי – למרות שנשים כבר מזמן לא חובצות בעצמן את החמאה שלהן, ואילו הגברים הוציאו את הרומח לפנסיה לפני שנים, ועכשיו קונים את הבשר שלהם אצל הקצב, כאחד העם), או סתם עניין של טעם אישי, אבל אני אוהבת גבינות. להמשיך לקרוא

סלינו על כתפנו


כבר בתור ילדה היו לי רגשות אמביוולנטיים לגבי חג השבועות – מצד אחד שבועות במלעיל זהו חג הקציר, החג הלבן שמייצג יותר מכל את "ארץ זבת חלב ודבש" שלנו. שבועות במלרע, לעומת זאת הוא חג המים– בו מסוכן לצאת מפתח הבית בלי מגפים ומעיל גשם, מחשש פן תותקף בהשפרצות מים ספונטניות – או יותר גרוע – פן ישליכו עליך איזו ביצה סוררת.

להמשיך לקרוא