עוגיות מרציפן פיסטוק וריבה

עוגיות מרציפן פיסטוקים וריבה 3אני אף פעם לא מזמינה מרק במסעדה. גם אם הוא עשוי לתפארת, ומכיל את כל הדברים שאני הכי אוהבת בעולם, זה תמיד נראה לי סוג של בזבוז להזמין מרק – הרי איזה מרק זה יכול להיות שאני לא יכולה להכין לבד בבית? (ואני מוציאה מתוך זה ראמנים ודומיהם, שזה סוג של ארוחה יותר ממרק). להמשיך לקרוא

קוקטייל טרו בלד

קוקטייל טרו בלד 6חודש חדש מתחיל ויש לנו גם צבע חדש באתגר הצבעים החודשי, והפעם אדום. למה אדום, אתם תוהים? כי וולנטיין דיי זה החודש, ואדום זה צבע התשוקה, האהבה ומה שביניהם. להמשיך לקרוא

קרוקומבוש – מגדל פחזניות ממולאות בקרם פטיסייר

שבועות השנה הולך אצלנו קצת לאיבוד בין אירועים מרגשים אחרים: הוא נופל בין החינה לחתונה של אחי הקטן, ובדיוק על יום הולדתה של אימי המופלאה. זה אומר שלא ממש היה לי את הזמן הדרוש כבלוגרית מן המניין להגות, לתכנן ולנסות המוני מתכונים לשבועות, ולהעלות הרבה פוסטים לחג – למרות הפוטנציאל הגלום בחג הזה (במיוחד בגזרת הקינוחים). אפילו השימוש במילה "הרבה" מוגזם בהקשר הזה – העליתי רק מתכון אחד (אל תספרו אבל בעצם הכנתי את הפשטידה הזאת לפני מלא זמן ואיכשהו לא יצא לי להעלות את המתכון עד כה, אז פשוט ניצלתי את ההזדמנות) ואת המתכון שבאמת תכננתי להעלות (קרי המתכון הזה) לקח לי נצח לכתוב מהסיבה הפשוטה שפשוט לא היה לי זמן. להמשיך לקרוא

פאי קישואים ונענע

בחג השבועות יש שני כוכבים גדולים – עוגות גבינה ופשטידות. פלא שאני אוהבת את החג הזה? אני יודעת שאומרים שפשטידות, או אוכל חלבי בכלל, זה "אוכל של בנות" בניגוד לבשר שנחשב ל"אוכל של בנים" אבל אצלנו בבית כולם מתים על פשטידות, ולי יש רק אחים אז רק שתדעו שסטיגמות זה לא הכול בחיים. להמשיך לקרוא

עוגיות תפוזים, פרג וריקוטה

החודש היה החודש שבו כמעט נשברתי. עומס כללי מצד אחד, וניסיון קולינרי כושל מצד שני כמעט גרמו לי להשליך את המגבת ולהכריז בצער רב שהחודש אני לא משתתפת בפרויקט של כחומר ביד הבלוגר. למען האמת, אפילו הכרזתי קבל עם וקבוצה שהחודש שאלי המטבח הפנו לי כתף קרה וזה פשוט לא יקרה. הו אז נכנסו לתמונה חברי הפרויקט, שעודדו אותי להמשיך ולנסות והעיקר לא להתייאש. להמשיך לקרוא

ריחות של חורף

אז אומרים שבסוף השבוע הקרוב כנראה ירד גשם. די בחצי הבטחה מסוג שכזה כדי לשמח אותי – אם יש דבר אחד שיותר טוב מגשם זה גשם בסופ"ש – לא צריך לצאת מהבית, אפשר פשוט להתכרבל מתחת לשמיכה חמה עם ספר טוב או מול סרט טוב, עם כוס של משהו חם ופשוט להתפנק. בעצם, אם יש דבר אחד שיכול להפוך את הסצנה הזאת למושלמת לחלוטין זה אם בנוסף לקולות הגשם בחוץ, יהיה בבית גם ריח של מאפים טריים. להמשיך לקרוא

צל עץ התמר

אתם מכירים את המתכונים האלה שאתם נתקלים בהם ממש במקרה כשאתם בכלל מחפשים משהו אחר והם פשוט נתקעים לכם בראש? כך קרה לי עם המתכון הזה של שרון היינריך המקסימה. אני אפילו לא זוכרת מה חיפשתי בזמנו, אבל המתכון הזה תויק ונשמר בזיכרון שלי לשימוש בעת הצורך. והנה החודש קם לו צורך. להמשיך לקרוא

טיול למטיבי לסת 2 – רומא

כשחברה שלי חנה סיפרה לי שהיא נוסעת לרומא לטיול החלטתי ברגע ספונטני נדיר להצטרף אליה. ולמה אני מתכוונת כשאני אומרת ספונטני? הזמנתי כרטיסי טיסה (non-refundable) כשהדרכון שלי בכלל לא היה בתוקף. אני לא אלאה אתכם בפרטים הפחות כיפים של הטיול (הלחץ עד שהדרכון הגיע, חברת התעופה שהקדימה לנו את הטיסה ב-12 שעות ואילצה אותנו לוותר על התכניות לנסוע לנאפולי ולפומפי, הדאגה לאלו שנשארו בבית). במקום זאת – אני אספר לכם על האוכל, כי אם יש משהו שאי אפשר להגיד על האיטלקים זה שהם לא יודעים לבשל. איטליה היא אתר חובה לכל פודי שמכבד את עצמו, וחנה ואנוכי בהחלט מחשיבות עצמנו ככאלה 🙂 להמשיך לקרוא

מעבר לכל דמיון

אחת הסיבות שבגללן החלטתי לפתוח את הבלוג הזה היא כדי שיהיה לי תירוץ להוציא לפועל חלק מהרעיונות המשוגעים שלפעמים מסתובבים לי בראש, ותאמינו לי – לפעמים הרעיונות שמסתובבים לי בראש הם די משוגעים. לפעמים אני באמת מוציאה אותם לפועל ואז מגלה שהמציאות לא בדיוק תואמת לפנטזיה, אבל לפעמים… לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. להמשיך לקרוא

טעמה העצוב של עוגת הלימון

"טעמה העצוב של עוגת הלימון" (איימי בנדר, בתרגומה של קטיה בנוביץ') מספר את סיפורה של  רוז, אשר מסוגלת "לטעום" את רגשותיהם של האנשים שהכינו את האוכל שהיא אוכלת. בפעם הראשונה שזה קרה לה היא הייתה בת 9. אמא שלה הכינה עוגת לימון בציפוי שוקולד, ובנגיסה אחת רוז הרגישה את כל פחדיה הכמוסים של אמא, את תחושות הריקנות והייאוש שלה. להמשיך לקרוא