מרק מיסו וירקות וטופו מטוגן

טוב, עבר רק שבוע וחצי מאז שאמרתי שאני אעלה פוסט ועד שאני מעלה אותו בפועל, אבל להגנתי יאמר שהיו אלו שבוע וחצי עמוסים ביותר, והעייפות עזה עד מאוד. עזה עד כדי כך שאני לא ארחיב במילים הפעם – פשוט אין לי יותר מדי מילים להרחיב (רואים – אפילו חזרתי על אותו משפט פעמיים, רק בסדר הפוך). להמשיך לקרוא

עוגת פריחת הדובדבן

בקרוב אני טסה לפריז. בניגוד לפעמים הקודמות שהייתי שם (זאת תהיה הפעם הרביעית שלי), זאת בעצם הפעם הראשונה שאוכל ליהנות מהעיר הזאת כמו תיירת, עם כל המשתמע מכך. בפעמים הקודמות שלי שם תמיד התארחתי אצל המשפחה, שאומנם יש לזה יתרונות אדירים, אך זה גם אומר שארוחת בוקר הייתי אוכלת אתם בבית, כנ"ל לגבי ארוחת ערב ובמהלך היום הם היו דואגים לי לסנדוויץ' ואפילו לשתייה. זה כמובן מאוד מתחשב ומוערך, אבל לפודית כמוני זה גם "קצת" מגביל: להיות בעיר האורות, בירת הקולינריה העולמית, ולא לטעום כמעט משום דבר :-(. להמשיך לקרוא

בחזרה לעתיד

אז נכון, במקור תכננתי להעלות מתכון של צ'ורוס, אבל אחרי ניסיון כושל (וחוסר זמן לניסיון נוסף) החלטתי לדבוק בטענה שהמרשתת מלאה גם ככה במתכונים לצ'ורוס אז למה לא לעשות משהו שונה, משהו מיוחד, משהו נוסטלגי…

הפוסט הזה הוא כולו מחווה לשנות השמונים, וליתר דיוק – למסעדות הסיניות של שנות השמונים. להמשיך לקרוא

טיול למזרח

כשמנטקה הכריזו על אורז (כן, אורז) כחומר הגלם החודשי היו לי כמה וכמה רעיונות לגבי מה הייתי רוצה לעשות איתו. אני יודעת שבדר"כ אורז זה לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשחושבים על קינוח, אבל אם קצת מתעמקים ברעיון מגלים שיש מלא דברים שאפשר (וכדאי) לעשות עם אורז, על שלל צורותיו – אורז בצורתו הטבעית משמש לסוגים שונים של פודינג אורז (מהצרפתי הקרמי לפיליפיני הדביק), פצפוצי אורז הוא בסיס לשלל חטיפי שוקולד, וקמח אורז במזרח הוא חומר גלם מרכזי לממתקים שונים. להמשיך לקרוא

מיום ראשון דיאטה?

באמת שאני לא מתכננת את זה, זה פשוט קורה. תמיד. אני מתחילה במחשבה של "הנה, הפעם אני אכין משהו בריא ודיאטתי שאפילו יהיה טעים" אבל איכשהו לוקחת פניה לא נכונה בדרך והמתכון הדיאטתי שלי, גם אם עדיין סוגשל בריא, הופך להיות פצצת אנרגיה מטורפת. אני אומרת לכם – תחת הידיים שלי אני מצליחה להשחית גם את התמימים שבירקות. להמשיך לקרוא

או-ממי

לא פעם כתבתי על אהבתי למטבח האסייתי – הוא נגיש, טעים ותמיד מרגיש בריא (גם כשהוא לא) – אז איך אפשר לא לאהוב? כשאין לי יותר מדי זמן, או כשפשוט אין לי כוח להשקיע תמיד אני פונה למטבח האסייתי לתשובה כי במינימום השקעה אפשר לקבל מקסימום תוצאה. להמשיך לקרוא

לשחות נגד הזרם

בזמן האחרון היו הרבה מתוקים בבלוג, וכיוון שפורים ממש מעבר לפינה סביר להניח שיהיו עוד הרבה מתוקים בתקופה הקרובה, אז חשבתי שאולי ניקח הפוגה קטנה השבוע מאפייה, כדי לבשל קצת. להמשיך לקרוא

גברת עם סלים

שוק הכרמל ביום שישי של 08:00 בבוקר זה חוויה שונה לחלוטין שוק הכרמל ביום שישי ב-12:00. בשעות האלו מגיעים כל המקומיים לערוך את הקניות לשבת, הם מכירים את המוכרים בשמות, ואילו המוכרים יודעים בדיוק מה הם אוהבים. "שמרתי לכם משהו מיוחד", אומר המוכר לזוג שבא כל שבוע לקנות דגים מעושנים לשבת. "שמעון, תוציא, תוציא ת'נסיך". בינתיים, זוג הסבתות מתעצבנות על כל הישראלים שמעכבים להם את התנועה, ומטיילים להם בנחת "מילא התיירים, אבל מה יש לאלה ללכת כ"כ לאט ולהסתכל על כל דבר?" להמשיך לקרוא

סלט מקלות

עוד דקה וחצי בערך מתחילה עונת הטיגונים, שמן יעוף לכל פינה, ואילו שלל הלביבות/סופגניות/כל דבר מטוגן באשר הוא ינחתו לנו ישר בירכיים. אז רגע לפני, בואו נעמיד פנים שאנחנו גם אוכלים בריא מדי פעם, ונכין איזה סלט קטן (יש בו סוכר, אז אני לא יודעת כמה הוא באמת בריא, אבל זה בכל מקרה רק העמדת פנים, אז זה לא ממש משנה). להמשיך לקרוא

סדנת סושי – חלק ב'

בעיני, סושי זאת תופעה מעניינת. זה סוג של פאסט-פוד, אבל לא ג'אנק פוד. זה יפני, אבל עם השפעות מכל העולם, וזה איכשהו הצליח להשתלב בארץ שלנו גם ברמת החומוס-צ'יפס-סלט, וגם ברמת האוט-קוטור הקולינרי.

אז אחרי שבתחילת השבוע למדנו איך להכין את האורז לסושי, איך לפלט את הדגים ואיך לחתוך את הירקות, הגיע הזמן להתחיל לגלגל. כמעט. להמשיך לקרוא