טארט טופי ואגוזים

ט"ו בשבט הוא אחד מהחגים השקטים יותר שיש לנו, אין לו את הרעש והצלצולים של ראש השנה או של פסח, את הצבעוניות של פורים, את הצהלה של שבועות או את המשחקים והמסורות של חנוכה. איך שתילת עצים יכולה להשתוות לכל זה? ועדיין, זה אחד החגים היפים שיש לנו שבו, לשם שינוי, אנחנו לא המרכז (ניסו להרוג אותנו, שרדנו, בואו נאכל), אלא כל מה שמסביבנו: להמשיך לקרוא

חיתוכיות לימון

לימון, כשחושבים על זה, הוא ממש יוצא דופן במשפחת פרי ההדר. הוא היחיד שלא מקשרים באופן אוטומטי עם החורף, כי משתמשים בו בכל השנה, הוא היחיד שלא מתוק, והוא היחיד שמשתלב מצוין גם באוכל (כשאני אומרת "אוכל", אני מתכוונת לתבשילים של ממש, לא לסלטים) וגם בקינוחים. עם זאת, ברוב המקרים לימון נחשב יחסית לדי למל"ם במשפחת פרי ההדר. הוא לא מקבל כבוד כמו הפומלה ואחותה הפומלית, הוא לא מככב כמו התפוז, ומנגד, גם לא מעורר שנאה עזה כמו הקלמנטינה. הוא פשוט שם כשצריכים אותו. להמשיך לקרוא

סירות חצילים ממולאות בתבשיל ירקות הודי

לאוכל יש טעם שונה בחורף. משהו באוויר הקר ובריח הגשם איכשהו משפיע על בלוטות הטעם שלנו. גם סוג האוכל שאנחנו מכינים בחורף שונה. מדובר ביותר מחיפוש אחר מאכלים "חמים", כגון מרקים, נזידים וכו' – אלא משהו בתיבול, בריח, במרקם. בחורף אנחנו מחפשים יותר מאוכל שישביע אותנו, אנחנו מחפשים אוכל שינחם אותנו. שיחמם אותנו מבפנים. להמשיך לקרוא

טארט תותים וקרם קרמל מלוח

אחד החלקים היותר כיפים בפרויקט של "כחומר ביד הבלוגר" הוא היום שבו אנחנו מפרסמים את המתכונים. אני לא מתכוונת לפידבקים לפוסט (שזה תמיד כיף), וגם לא על ירידת המתח אחרי חודש של תכנונים ו"מה אני אכין?", או "אני לעולם לא אספיק לעמוד בדד-ליין", ו-"אוף! מישהו כבר אכין את מה שתכננתי להכין". אני מדברת על השלב שבו כל הבלוגרים מתכנסים יחדיו ומנסים לנחש מה יהיה חומר הגלם הבא. להמשיך לקרוא