ריחות של חורף

אז אומרים שבסוף השבוע הקרוב כנראה ירד גשם. די בחצי הבטחה מסוג שכזה כדי לשמח אותי – אם יש דבר אחד שיותר טוב מגשם זה גשם בסופ"ש – לא צריך לצאת מהבית, אפשר פשוט להתכרבל מתחת לשמיכה חמה עם ספר טוב או מול סרט טוב, עם כוס של משהו חם ופשוט להתפנק. בעצם, אם יש דבר אחד שיכול להפוך את הסצנה הזאת למושלמת לחלוטין זה אם בנוסף לקולות הגשם בחוץ, יהיה בבית גם ריח של מאפים טריים. להמשיך לקרוא

מלח הארץ

מגירת התבלינים בבית שלנו מכילה לפחות 40-30 תבלינים שונים, לא כולל עשבי תיבול או שום וכו'. בין התבלינים הרגילים (פפריקה, כמון, כורכום ושות') יש גם תבלינים יותר אקזוטיים כגון כוכב אניס, פקעות ורדים, כוסברה יבשה, זרעי אניס, זרעי שומר ומה לא. אפילו הפלפל השחור שאנחנו משתמשים בו הוא פלפל מצרי שזה בעצם תערובת של 7 תבלינים ולא פלפל שחור רגיל. כן, אנחנו בהחלט אוהבים תיבול בחיים שלנו. להמשיך לקרוא

אחרי החגים

אם אתם זוכרים, לא מזמן הייתי בטיול לרומא, וכמובן שחזרתי מלאת השראה (ויראה) מהמטבח האיטלקי ה-הו כה מדהים. רק מה, הגיעו כל חגי תשרי (שאני אומנם אוהבת, אבל למה באמצע?) וכמובן שרציתי לפרסם מתכונים לחגים, וכך נאלצתי לדחוק לשוליים רשומות כגון זו. אך לא עוד! החגים נגמרו (לעת עתה), ועם החזרה לשגרה, אפשר גם לחזור לתכנית המקורית. להמשיך לקרוא

אלוף בצלות

"אָכֵן יֶשׁ-בּוֹ מִן-הַמְּרִירוּת שֶׁבַּחֲרִיפוּת וּמִן-הַחֲרִיפוּת שֶׁבַּמְּרִירוּת, / וּמִן-הָרֹךְ שֶׁבַּקְּשִׁי ומִן-הַקְּשִׁי שֶׁבָּרֹךְ, / וּמִן-הַתּוֹךְ שֶׁבַּקְּלִיפָּה וּמִן-הַקְּלִיפָּה שֶׁבַּתּוֹך, / וּמִזְגּוֹ לֹא-קַר וְלֹא-חַם וְלֹא-יָבֵשׁ וְלֹא-לַח, / וְעֵינוֹ אֵינֶנָּה כְּעֵין הַבְּדֹלַח, / וְרֵיחוֹ אֵינֶנוּ כְּרֵיחַ הֵקִּנָּמוֹן, / וְטַעְמוֹ לֹא כְטַעַם הַכַּמּוֹן, / וְיָצָא מִכְּלָל-צְנוֹן וְלֹא-בָא עַד-הָחֲזֶרֶת, / וְלֹא-נִמְצָא זִכְרוֹ בְּפִיטוּם הַקְּטֹרֶת, / וּלְפִי הַשְׁעָרָתִי, הַשְׁעָרַת מֻמְחֶה, / אֵין כָּמֹהוּ סְגֻלָּה יָפָה לְאִצְטוּמְכָא."
(ח"נ ביאליק, אלוף בצלות ואלוף שום) להמשיך לקרוא

בעקבות המדלן האבוד(ה)

"היא שלחה להביא מאותן עוגיות סמיכות וגוצות המכונות מדלנות קטנות, שנוצקו, כמדומה, בקשוה גלית כקונכיית סן-ז'אק. לא עבר זמן, ובמכאניות, מדוכדך מן היום המשמים ומהסתמנותו של מחר עגום, הגשתי אל שפתי כפית של תה, שבה טבלתי חתיכה מהמדלן. אבל בשבריר הרגע שבו נגעה בחכי הלגימה הבלולה בפתיתי העוגייה, עבר בי רעד, נדרכתי למופלא שהתחולל בקרבי. עונג פשט בי, מבודד, בלי שורש סיבתו. בן רגע הכה את תהפוכות החיים, עשה את אסונותיהם לסתמיים, את קוצר ימיהם לתעתוע, כדרך שפועלת האהבה, מציף אותי הוויה יקרה: ואולי, הוויה זו לא הייתה בי, היא הייתה אני. חדלתי להרגיש בינוני, מקרי, בן חלוף. מנין יכול היה לבוא בי ששון כזה? חשתי כי הוא קשור בטעם התה והעוגיות, אלא שחרג ממנו לאין שיעור, לא מאותו מין היה. מנין בא? מה משמעו? איך אשיג אותו?"
(מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד", תרגום: הלית ישורון) להמשיך לקרוא

או-ממי

לא פעם כתבתי על אהבתי למטבח האסייתי – הוא נגיש, טעים ותמיד מרגיש בריא (גם כשהוא לא) – אז איך אפשר לא לאהוב? כשאין לי יותר מדי זמן, או כשפשוט אין לי כוח להשקיע תמיד אני פונה למטבח האסייתי לתשובה כי במינימום השקעה אפשר לקבל מקסימום תוצאה. להמשיך לקרוא

מועדים לשמחה

ממש מירוץ החגי תשרי האלה – עוד לא סיימנו לחשוב על ראש השנה וכבר הגיע יום כיפור, ובשנייה שזה נגמר כבר מתחילים לבנות סוכות. אם לא היה את כיפור באמצע כדי להירגע קצת מכל האוכל (אני בכלל לא מתכוונת להתחיל לדבר על הארוחה המפסקת והארוחה הפותחת שבהן אוכלים פי שלוש כפיצוי) לא היינו מפסיקים לאכול לאורך כל חודש תשרי… להמשיך לקרוא

בלוגולדת 2

וואו! אני לא מאמינה שעברו כבר שנתיים מאז פורסם הפוסט הראשון ב-Ex Cocina! כ"כ הרבה דברים קרו בשנתיים האלו – העליתי 165 רשומות שהכילו 185 מתכונים, סיימתי לעדכן את הלוח שנה הקולינרי, ואילו עמוד הפייסבוק של הבלוג גדל וגדל וכמעט הגיע ל-1000 עוקבים. בקיצור – כיף לי פה ונראה לי שאשאר בינתיים 🙂 להמשיך לקרוא