לחם אוסטרלי פשוט וקל

אז אני יושבת לי לתומי מול הטלוויזיה, מזפזפת ומזפזפת עד שאני מגיעה לערוץ האוכל (איכשהו אני תמיד מגיעה לערוץ האוכל), והנה לוריין מהתוכנית "פשוט וקל עם לוריין פסקל" מכינה לחם דאמפר אוסטרלי באיזה חמש דקות עבודה, וכמה שזה נראה טעים!

להמשיך לקרוא

קניבל צמחוני

מכירים את הבדיחה על הקניבל הצמחוני? אם לא, אני לא אספר אותה עכשיו כדי לא להוריד לכם את התיאבון, אבל זה מה שעלה לי בראש כשחשבתי על המנה הזאת… בכל אופן, אני קוראת לה

פטריות קניבליות, כיון שמדובר בפטריות שממולאות ברגלים של עצמן (ובעוד כמה דברים, כמובן).
אח, אני כזאת שנונה לפעמים. להמשיך לקרוא

חג סוכות תעשה לך

לכל חג מאכלים המיוחדים רק לו. פסח והמצות, פורים ואוזני המן, חנוכה והסופגניות וכן הלאה. אבל כשמגיעים לסוכות – כלום. נכון, צריך לשבת בסוכה שבעה ימים, אבל מה תאכלו שם, זה כבר סיפור אחר. כשאומרים לי סוכות, רק מאכל אחד עולה לי בראש – קוסקוס. ובמה שונה הקוסקוס של סוכות מהקוסקוס בשאר השנה?

להמשיך לקרוא

שירת החציל


בבית שלנו אוהבים חצילים. כמה אוהבים? אני חושבת שהשיא היה שבערב שישי אחד היו לא פחות
מ-11 סלטים שונים על השולחן רק על בסיס חצילים. זה כמה. וזה לא רק בבית שלי, אגב. אנחנו אומה שאוהבת חצילים, כפי שיעידו אינספור תפריטי מסעדות שכולם מכילים וריאציה אחת או אחרת של הירק הזה. אך למרות שזהו ירק מופלא, ואפשר לעשות איתו כ"כ הרבה דברים טעימים לחצילים הקטנים המשומרים תמיד מעקמים את האף. להמשיך לקרוא

קרפ-לי, קרפ-לך (פוסט אורח)


קרפלך אוכלים שלוש פעמים בשנה: ביום כיפור, כשמכים על חטא, בהושענא רבה, כשמכים בערבות, ובפורים, כשמכים בהמן. ומי שרוצה לאכול קרפלך בהזדמנות אחרת, צריך להכות את אשתו. את הבדיחה הלא-פוליטיקלי-קורקט הזאת שמעתי מסבתא שלי, עליה השלום, כשהכינה איתי קרפלך ליום מאכלי עדות כשהייתי בבית ספר יסודי. סבתא היתה אלופת קרפלך, וזה אולי האוכל שלה שאני הכי מתגעגעת אליו. אוכל שהוא מצד אחד מאד ביתי ומנחם (מה יותר מנחם מכיסוני בצק ממולאים בבשר וצפים בתוך מרק עוף), ומצד שני חגיגי, כי כאמור, לא כל יום פורים ולא כל יום אוכלים קרפלך. זאת הסיבה להמשיך לקרוא

סמבוסק מצרי במילוי גבינת חמד ונענע מיובשת

יש מאכלים מסוימים שכיף יותר להכין בצוותא. לא כי קשה יותר להכין אותם לבד, אלא כי משהו בחברותא של הכנה איכשהו עושה הכול טעים יותר. ככה גם במקרה של הסמבוסקים האלו. בכל שנה (ורק פעם בשנה) אמא שלי ואני מכינות יחדיו את הכיסנים המצריים הקסומים האלו – סמבוסקים קטנים ממולאים בגבינת חמד ובנענע מיובשת. זהו אחד מהמאכלים האהובים עליי ביותר, ובהחלט הופך את כל הקטע הזה של "צום" ו"חשבון נפש" לקל יותר, כאשר זה מה שמחכה לנו בסופם.

להמשיך לקרוא

מחברת המתכונים של אמא

לאמא שלי יש מחברת שמכילה את כל טעמי ילדותי. בכתב עגול ומדויק, לעתים בתוספת רישומים פשוטים להסבר נוסף, אספה אימי מתכונים מחמותה, מהאחיות, מהחברות וממי שהיה מוכן ללמד ולהראות, ולא רק שהיא למדה – היא התעלתה על כל מוריה ותחת ידיה היו יוצאים מיני מאפים קסומים וטעימים עד כאב. עם השנים היא אופה פחות ופחות, אך כל אימת שהמחברת הזאת יוצאת החוצה אנחנו יודעים שמשהו טוב הולך לקרות. להמשיך לקרוא

שנה טובה ומתוקה

כן, אני יודעת. קצת מאוחר לפרסם מתכון לעוגה לחג (קצת? על מי אני עובדת – בטח רובכם כבר אחרי כל הבישולים, עם הכוס קפה ביד, נחים קצת לפני כניסתה של השנה החדשה), אבל הנה אחד בכל זאת. להמשיך לקרוא