אוכל של בית



אני יודעת שכל אחד חושב שאמא שלו היא הכי מהממת, ושהאוכל שלה הוא הכי טעים בעולם, אבל במקרה שלי זה גם נכון. אמא שלי היא אישה מדהימה ובשלנית בחסד. אישה מדהימה היא תמיד הייתה, אבל בשלנית לא. כשהיא התחתנה עם אבא שלי היא בקושי ידעה איפה נמצא המטבח, אבל סבתי ז"ל, אמו של אבי, שהייתה בשלנית מדהימה בעצמה, לימדה אותה את כל רזי המטבח, ובמקרים רבים אימי אפילו התעלתה על המקור. כך הוא גם המקרה של הדגים המרוקאים – במשך שנים אימי הכינה אותו כמו סבתא שלי, והם תמיד היו מדהימים, אבל יום אחד, לפני מספר שנים היא החליטה לשדרג את המתכון, ואם לפני זה הם היו טעימים, עכשיו הם פשוט אלוהיים. אני כמובן, הולכת לפי המתכון של אמא שלי, אבל לא נראה לי שבדור השלישי עוד אשדרג אותם – They are that good.
להמשיך לקרוא

כלים שלובים


יש שילובים שפשוט עובדים ביחד. הם משלימים זה את זה, מחמיאים זה לזה, ולפעמים אפילו קשה לדמיין אותם בנפרד. מהי הלימונדה בלי הנענע? החמאת בוטנים בלי הריבה? הדג בלי הצ'יפס? המקרוני בלי הגבינה? טוב, הבנתם את העיקרון…
להמשיך לקרוא

אם אין אני לי – פאי לי


אם יש משהו שאני אוהבת, אבל באמת אוהבת, זה פאי. מתוק, מלוח, לי זה לא משנה. מעולם לא פגשתי פאי שלא אהבתי. פעם אפילו חלמתי לפתוח מקום שמגיש אך ורק פאי, מכל המינים ומכל הסוגים, בדומה קצת ל-Pie Hole של נד מהסדרה Pushing Daisies, אבל גם עם פאים מלוחים. פאי זה גם מסוג הדברים שלא מצריכים הרבה השקעה, אבל תמיד נראה כאילו לקח שעות להכין. נכון, זה לא הזבנג וגמרנו של הפשטידות הרגילות, להמשיך לקרוא

במקרה הכינותי מראש…


בשבוע האחרון לא ממש יצא לי לכתוב (או לבשל), ולמען האמת גם הראש שלי לא היה בזה. במצב הנוכחי, ועם כל מה שקורה בארץ, אני חושבת שדי ברור מדוע… אנחנו נמצאים במעין מצב אמביוולנטי שבו מחד אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, ומאידך האופי היהודי שלנו אומר שתמיד יש תקווה לעתיד. להמשיך לקרוא

ניסוי וטעיה


מאז ומתמיד אהבתי לאפות ולערוך ניסויים במטבח. למזלי, אמא שלי הרשתה לי לעשות מה שבא לי כל עוד המטבח יחזור אח"כ למצבו המקורי, וכך מגיל צעיר התחלתי לערוך ניסויים קולינריים. את העוגה הראשונה שעשיתי לגמרי לגמרי לבד עשיתי כשהייתי בכיתה ד'. רציתי להכין עוגה לכבוד יום הנישואים של ההורים שלי, אז כמובן שלא יכולתי לבקש עזרה מאמא, אחרת איך זאת תהיה הפתעה? פתחתי את הספר "עוגות לכל עת" (התנ"ך הקולינרי שלי גם היום), בחרתי מתכון, עבדתי לפי ההוראות והכנסתי לתנור. אלא מה, התנור היה תנור חדש ומסתבר שהצ'ופצ'יק שכיוונתי ל-180 מעלות היה בעצם הידית של הכפתור, וכך יצא שבפועל החץ הצביע על 220 מעלות. אני חושבת שדי ברור מכך שהעוגה לא ממש הצליחה. אחרי 20 דקות התחלתי להריח משהו מוזר מהתנור וכשהוצאתי את ה"עוגה" מה שיצא זה מעין דבר שטוח ושחור. הייתם חושבים שבשלב הזה פרשתי, אבל לא. הייתי צעירה ותמימה וחשבתי שעוד אפשר להציל את הזוועה הזאת. להמשיך לקרוא

אוכל נחמה


יש ימים שפשוט מתחילים ברגל שמאל. השעון המעורר לא מצלצל, המים במקלחת פתאום קופאים, מישהו בעבודה מעצבן אותך, המטרייה נשברת ברוח וכולך מתרטב עד לשד עצמותיך. זה מסוג הימים שאתה תוהה למה בכלל טרחת לצאת מהמיטה בבוקר. בימים כאלה אין כמו אוכל נחמה – מהסוג הזה שממלא את כל הבית בניחוחות עזים, ושפשוט כיף לאכול ישירות מהסיר עם כף גדולה. צ'ילי קון קרנה הוא בדיוק מהסוג הזה של המאכלים: הוא חם, פיקנטי ומנחם, ואפשר לאכול אותו עם אורז, בטורטיה או סתם מהסיר. הוא לא מצריך הרבה זמן בישול (אם משתמשים בשעועית משומרת), ובתוך פחות משעה כל הבית מתמלא בריח נעים ומפתה. להמשיך לקרוא

סיגליות בזר קשור בסרט


מכירים את אפמינונדס הקטן? זה ספר ילדים בסגנון הרשלה' שכזה, על ילד קטן עם שם גדול, עם הרבה כוונת טובות אבל לא הכי מבריק ולא תמיד הולך לו. אני גדלתי על הספר הזה והוא היה אחד מהספרים האהובים עליי ביותר. אלא מה, כאשר עברנו דירה שנים אח"כ הספר אבד במעבר. מאז שמתי לי למטרה למצוא שוב את הספר ויהי מה. לא היתה חנות יד שניה שלא נכנסתי לשאול אם יש להם את הספר, ואפילו ניסתי את איתמר לוי, שמתמחה באיתור ספרים, אך ללא הועיל. ביקשתי בכל מיני חנויות יד שניה שינסו לאתר אותו ומסרתי את פרטי לכל מאן דבעי. זה לקח שבע שנים אבל יום אחד קיבלתי את הטלפון המיוחל – הספר נמצא! שנה לפני כן, כשגרתי ולמדתי בבאר-שבע, ביקשתי מהחנות "עשן הזמן" שינסו לאתר את הספר והם מצאו אותו דרך איזו ספריית בית ספר ישנה. המצב שלו היה יותר מסביר ובאותו רגע לא הייתה מאושרת ממני בעולם. במשך השנים הצלחתי לאתר גם את שלושת הספרים הנוספים בסדרה (חולצת האריה [המקורי], שלוש צמות ארוכות והדובון לאלא [המקורי]).
להמשיך לקרוא

על אנטון, פאי ומה שביניהם


מכירים את השוקולדים של אנטון ברג? עיגול מרציפן, מעל מחית פרי ואלכוהול והכול מצופה בשוקולד מריר משובח. בביס הראשון השוקולד מתפצפץ בפה ומחית הפרי משפריצה החוצה ואת כל זה משלים המרציפן האיכותי – תענוג אמיתי לכל חובבי הז'אנר. בדומה, העוגה הזאת מסתירה בתוכה מספר שכבות, מרקמים וטעמים ששואבים השראה מהשוקולד המדהים הזה: להמשיך לקרוא

דמעה על לחי הזמן


Guilty pleasure מוגדר כמשהו שגורם לתענוג ולרגשות אשמה כאחד. ככה היו בשבילי הסרטים ההודים כשגיליתי אותם לראשונה לפני מספר שנים. הייתי מהופנטת מהצבעים, מהמוזיקה, מהריקודים, אבל תמיד התביישתי לספר את זה כי התפיסה הרווחת בנוגע לז'אנר היא שהנשים רוקדות מאחורי העץ, ושהגברים (המשופמים כמובן) נלחמים בצורה מזויפת להחריד. איך יכולתי לשכנע את העולם שזה ממש לא המצב? להמשיך לקרוא